כניסה

עמוד:13

13 כניסה האם ובעצם לחטוא בכך בשיתוף פעולה עם רוע זה ? לְמָה אנו נתבעים ? ,שבעולם תיאולוגיה היא מן האפשר ? הניסיון הדרמטי ביותר להיענות לאתגרי המפעל התיאולוגי במלוא עוצמתו פוליטית מכרעת בחיינו בארץ-השתמעות תיאולוגיתשהוא בעלוית,ספיאהמט ית ההיסטוריה של הראי"ה קוק . בשנים יא תיאולוגו ישראל בעשורים האחרונים, ה שלאחר מלחמת יום הכיפורים כבשה משנת הראי"ה את הלבבות של רבים מבני ארץ ישראל בשילוב הסוחף של תעופה היסטורית ורגישות פואטית . הבירור של צמא לקשבךלגאולה, אך לא פחות מכהַּמֵות בישראל לדור הכָּמהלך האידא הייחודים, אִפשר את התעוזה לחלום על המרת הציונות המדינית בזו הגאולתית . אף אני להתבוננות התיאולוגית דרך משנת הראי"ה הגעתי כמו רבים מבני דורי השיח-תורת דו תי לעיצובו את קשב הייחודים כחלק מניסיוני לקדם את . חבוּקוק דיבור' צב את מה שכיניתישל בובר ניכרת בשורות החיבור הנוכחי במאמץ לעַ . תקוותי שלא חטאתי לתעוזת מחשבתו ותעופתה . אך הנחותיו האידאליסטיות 'חי של הראי"ה, וביניהם גם ההנחה שההיסטוריה עשויה להיות מושא לפרשנות במבחן הביקורת . זאת ועוד : ( להבנתי ) הוויה, אינן עומדות שליציבה כממד עמדותיו המבקשות להעניק פשר לפעמי הזמן שפתחו את אפשרות החירות המדינית וההגדרה העצמית הלאומית ליהודים, אימצו מתוך תקווה גדולה תבניות אלו שהובילו את אירופה לאסונות מחשבה פוליטיות שהתבררו בדיעבד כְּ דה הנוראה של יהדותה . היסטוריההנוראים של מלחמות העולם, וביניהם להשמ גאולתית כביכול מובילה אפוא להתעלמות גורפת מסבל . הפיתוי של הסיפור בהיותו משיחי,, הסופי והעליון,האולטימטיבי הכוללני ו הגדול, שהוא בהכרח ת רע ומדריך את הרגליים לרמוס כל פרט וכל תביעהאוֹרְ מסמא את העיניים מֵ בורנו, הניצבים לאחר ההשמדה, אימוץ תבניות . בעו העומדים בדרך תנופת נרטיב היסטורי המעמיד את ב ת שלפניה בסיפֵּר, והלאומיהטוטאליות והמחשבה , הוא בבחינת התכחשות להשמדה באשר זו יאהּ ייסודה של מדינת ישראל כשׂ אתלובאשר הוא מאמץ נבלעת בכינונה של המדינה, והתכחשות ללקחהּ לה אליה . המחשבה האירופית שהובי האם ניתן אפוא להציע תיאולוגיה יהודית שתהא מחויבת מבחינת הנחותיה תש"ה, - ובה בעת לא תתעלם מההשמדה הגדולה של גזרות ת"ש,יותספיאהמט יספיאמט-יותר גרוע, לא תתכחש לה ? מה טיב הקשר שבין התיאולוגי,או לתיאולוגיה הפוליטית שהם עשויים להניב ? פיין את מחשבת הצמצוםאִ,גרשם שלום,הגדול של הדור הקודםחוקר הקבלה של האר"י כנקודת מוצא להתבוננות באתגר התיאולוגי של הווייתנו : תהליך חי זה שאנו מכנים אותו בשם בריאה, נראה למקובלים כניתן להגיָה, רק עצמית של אלוהים, השָת גבול לעצמו . בריאת יש-ל של התפרקותאם הוא פועָ

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר