הקדמה

עמוד:11

הקדמה  11 תפיסה חדשה זו זכתה לאישוש מהישגים מדעיים רבים, וב - 1620 נוסחה במניפסט פרי עטו של הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון ( Bacon ) , בספרו "המכשיר החדש" ( Novum Organum ) . בייקון העלה על נס את הלוגיקה של השיטה המדעית . הוא העמיד במרכז את כוחה של המתודה ולא את כישרונו של החוקר . את הגאונות המשיל בייקון לקלות רגליים, ואת השיטה המדעית לדרך . הרץ יכול להיות קל רגליים, אבל לרוץ בכיוון הלא - נכון . כבדי הרגליים, לעומת זה, אם רק ייצמדו לדרך בכל זאת יתקרבו עקב בצד אגודל אל האמת . ואולם מה שנתן תנופה להשקפה זו של בייקון היה, מעל הכול, דווקא קלות רגליו של סר אייזיק ניוטון ( Newton ) , שעל ידי המרחק שגמע — אכן, בדרך שתיאר בייקון — הדגים את כוחה של הדרך עצמה . אמנם הלכו בדרך זו גם לפניו, והוא עצמו, כך אמר, עמד "על כתפי ענקים" שקדמו לו, אבל אין ספק שספרו "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע" ( Philosophiae Naturalis Principia Mathematica ) , שראה אור ב - 1687 , התנשא מעל כל שאר הישגי המהפכה המדעית והפך לסמל שלה . הספר חולל מפץ אדיר, ורבים סברו שהוא הוציא את האדם מחושך לאור, לא פחות . ובמילותיו של משורר הנאורות, אלכסנדר פופ ( Pope ) , הטבע וחוקי הטבע חבויים היו בליל שחור ויאמר אלוהים : "יהי ניוטון ! " ובכל היה אור . 4 היקום, שעד עתה נראה שרירותי וסתום, נעשה נהיר . אותם חוקים פשוטים מושלים בכול : בתנועות הכוכבים, במעוף החץ, בגאות הים, בנפילת האבן . מה שנראה ככאוס פועל, לאמִתו של דבר, בסדירות של שעון ( על פי המטפורה הנפוצה בעת ההיא ) . אבל ההתרגשות שעוררו ההישגים של ניוטון, ושל המהפכה המדעית בכלל, לא נבעה רק מהבנת העולם, אלא גם — ואולי בעיקר — מהדגמת כוחה של התבונה ועוצמתה של שיטת החקירה המדעית . הנאורות פיתחה השקפת עולם מקיפה על סמך אמונה זו בכוחה של התבונה . אבל היא ביקשה גם להרחיב את המהפכה המדעית אל חקר האדם וחקר עולמו החברתי והפוליטי . אם התבונה נחלה הצלחות מסחררות כאלה במדעי הטבע, למה לא להפנות את אלומת האור הבהיר הזה גם אל האדם ולחקור גם את היצור האנושי ואת סביבתו החברתית באותם כלים שיטתיים ? שאיפה זו הולידה בקרב הוגי הנאורות בכל רחבי התרבות האירופית פריחה עצומה בחקר האדם, בכיוונים שלימים יהפכו לענפי מדע מובחנים — היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, בלשנות, פסיכולוגיה, פוליטיקה, מוסר, משפטים, כלכלה ועוד . חבורות של אינטלקטואלים התאגדו מחוץ לאוניברסיטאות ( שעדיין היו במידה רבה בשליטת הכנסייה והקפידו על נאמנות לדוֹגמה הישנה ) — בחוגים פרטיים ובמוסדות חדשים, כמו הסלונים והאקדמיות שצצו ברחבי 4 בתרגומו של דן דאור . מצוטט בתוך עמוס הופמן, מהפכה של הרוח : נאורות ומהפכה בצרפת של המאה השמונה - עשרה ( תל אביב : רסלינג, 2012 ) , עמ' 148 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא