הקדמה

עמוד:10

10 תולדות הרעיונות  הנאורות חופשי" . 3 התבונה מאפשרת אפוא את החירות משום שאם יגלה האדם את החוקים השולטים בעולם יוכל להתעלות מעליהם, לשלוף את עצמו — אם אפשר להתבטא כך — מתוך הזרם הדטרמיניסטי של סיבות ותוצאות, ולהיעשות חופשי באמת . אם כן, ייחודו של האדם הוא שמכל היצורים רק הוא מסוגל — ואפילו מחויב — להיות ריבון לגורלו שלו . כדי להיעשות חופשיים עלינו להעמיד אפוא את הידע, את האמונה ואת הסדר האנושי המבוסס עליהם על בסיס תבוני . עלינו להשתחרר מן הרעיון של קדושת המסורת ולהביט מחדש בעולם בלא פניות . סמכותה כבדת המשקל של ההיסטוריה, כבודה של מורשת האבות, האמונות העוברות מדור לדור, עצם הרעיון שעתיקוּת היא ערובה לקרבה אל האמת — כל אלו הוחלפו בתפיסה ביקורתית ודינמית . כל פיסת ידע, כל אמונה, חשופים תמיד לביקורת . אבל הנאורות לא רק מרדה ברעיון של קדושת העבר והמסורת, היה עליה גם להשתחרר בפועל מאחיזת החנק של הכנסייה הקתולית בעולם הרוח של אירופה . לאמִתו של דבר, אחיזת הכנסייה כבר החלה להתרופף קודם לכן, בעקבות הרפורמציה והמהפכה המדעית : הנצרות הפרוטסטנטית גזלה מן הכנסייה את המונופול על אמונה וישועה, וחלוצי המהפכה המדעית גזלו ממנה את המונופול על הנחלת הידע . אט - אט החלו המדענים החדשים לקרוא תיגר על תמונת העולם של הכנסייה, ומשנפרץ הסכר היה הטפטוף לשיטפון . הזיקה בין המהפכה המדעית במאה השבע - עשרה לנאורות במאה השמונה - עשרה היא עניין מהותי . אם האוטונומיות של האדם נשענת על האוטונומיות של התבונה, אז גם השינוי הדרמטי שחוללה הנאורות בתפיסת האדם נשען על השינוי הדרמטי שחוללה המהפכה המדעית בתפיסת הידע . דומה שבטרם יכלה התבונה להיעשות הבסיס לקריאה לשינוי מקיף בתחום החברה והמדינה היה עליה להוכיח את עצמה בחקירת הטבע . בחרנו לפתוח אפוא את הקובץ במאמרו של ג'ון הנרי על המהפכה המדעית, שהפכה על ראשה את תפיסת הידע המאובנת של הכנסייה . על פי ההשקפה המדעית החדשה, האמת על האדם והעולם היא בהישג תבונתנו . היא אינה נמצאת מאחורינו, בכתבי הקודש ובספרי הקדמונים, כלומר היא אינה דבר מה שהיה לנו בעבר ואבד . היא גם אינה מסתתרת במעמקי החלק הטהור יותר של מוחנו, בהיגיון הצרוף . היא נמצאת לפנינו, בעתיד, ובתנאי שנדע להשתמש בתבונתנו לחקור את העולם שמחוץ לתודעתנו, ואף ניישם לשם כך שיטת חקירה חדשה — היא השיטה המדעית . שיטה זו תעמיד במרכז את האינדוקציה ולא את הדדוקציה, את התצפית והניסוי ולא את כתבי הקודש או כתבי הקדמונים, את הניסיון האמפירי ולא את הלוגיקה המופשטת בלבד . 3 Ernest Cassirer, The Philosophy of the Enlightenment, translated by Fritz C . A . Koelln and James P . Pettegrove ( Princeton : Princeton University Press, 1951 ) , p . 215

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא