מבוא: הציונות בראייה תרבותית

עמוד:12

12 מבוא ומאוויים של כוחות ושל זרמים שכולם שאפו להגשימה ופעלו בתוכה למען מטרה זו אך בהבדלי גישה ניכרים . התודעה ההיסטורית הציונית צמחה בשליש האחרון של המאה התשע עשרה והעתיקה את פעילותה של 'חכמת ישראל' מן ההשכלה היהודית המערבית אל התנועה הלאומית היהודית . מלומדים לאומיים פעלו לחיזוק תודעת העבר היהודית באמצעות כתבי עת, ספרות וחינוך לאומי מן השליש האחרון של המאה התשע עשרה ואילך . בתודעה הציונית הייתה שמורה להיסטוריה היהודית חשיבות יתירה . העבר היהודי שיקף מעתה היסטוריה אחדותית של אומה בעלת עבר ועתיד . זו אולי גם הסיבה למקומה הבולט של ההיסטוריה במדעי היהדות בגרסתם הציונית . מעבר לכך היחס הציוני אל ממד הזמן בכללו שיקף גישה מודרנית שהחלה בימי ההשכלה ובמרכזה השאיפה להבין את העבר ולעצב את העתיד היהודי . בחינתה של התודעה הציונית מאפשרת לחשוף את מקורותיה התרבותיים הטרום - מודרניים של התנועה הלאומית היהודית . הציונות התבססה על מורשת אתנית ועל זיכרון יהודי קדם - מודרניים אשר בשמם היא שאפה לכונן מדינת לאום יהודית מודרנית . בדברי מבוא אלה הבהרתי את הטיעון המרכזי של הספר ואת גישתי המתודולוגית, הבוחנת את הציונות מנקודת מבט תרבותית, בשונה מחוקרי לאומיות בעלי עמדה מודרניסטית אשר רואים בציונות ברייה חדשה ללא כל קשר לעבר ההיסטורי של העם היהודי . הדגשתו של הממד התרבותי בציונות בספר זה נובעת מן הרצון להבין את מכלול הרכיבים שתרמו להתפתחותה של הלאומיות היהודית . לצידם של המניעים הפוליטיים, הרציונליים, הכלכליים והחילוניים בהיווצרותה של התנועה הציונית אני מציע לבחון לעומק את הרכיב התרבותי . בחינה זו מאפשרת לחשוף את תודעתם הסובייקטיבית של פעילי התנועה ונאמניה ולא רק את מטרותיה המוצהרות של שכבת ההנהגה . חקירת הרכיב התרבותי יכולה לסייע להבין כיצד התודעה המעצבת של הציונות ביטאה את שאיפת ההצטרפות אל התנועה 'מלמטה' ואת ההזדהות העמוקה של יהודים מכל רחבי העולם עם מטרותיה ועם יעדיה . בספר הזה אני מבקש להעמיד במרכז את התודעה הציונית של העבר והעתיד היהודי כפי שהתגבשה מראשית ימי התנועה ועד להקמת מדינת ישראל ואת השפעותיה על הדמיון הציוני . מטרת מחקר זה היא להוסיף נדבך להבנה מלאה ומדויקת יותר של הציונות כתנועה לאומית . השתמשתי להלן במונחים הלקוחים מחקר הלאומיות כפי שפיתחו חוקרי הגישה האתנית - סימבולית . לפיהם התנועות הלאומיות המודרניות מבוססות על יסודות אתניים קדם - מודרניים ונושאים עימם רכיבים של זהות, מיתוס, ערכים, תרבות, סולידריות וזיקה לטריטוריה הנתפסת כמולדת היסטורית . 6 בעלי גישה זו נוטים להדגיש את המורשת התרבותית של הקבוצות האתניות ולא את הקשרים 6 סמית, מיתוסים וזיכרונות, עמ' 3 – 27 .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר