|
|
עמוד:7
דומה, לא דומה, ניצול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 80 לקראת ביקורת ויזואלית של דימויי ההיסטוריה : להצר את נקודת המבט ( מבחינה צורנית ) ולפתוח אותה ( מבחינה אנתרופולוגית ) . התצלומים מאוגוסט 1944 כדרמה של צלם האנוש ככזה : שאלת "הבלתי-ניתן-להפרדה" ( בטאיי ) והדומה . כשהתליין דן את האדם להיות לא דומה ( "בובה", "גוש בזלת" ) , הקורבן מתנגד על ידי שמירה למרות הכול על דמות העולם, על דימויו העצמי, על דמות החלום ועל דמות האדם בכלל ( לוי : "ללכת בקומה זקופה" ) . לשמור אפילו על דימוייה של האמנות : חוסר דיוקה אך אמיתותה של הפיגורה הדנטאית של התופת ( Lasciate ogni speranza … ) . להידרש לדימוי כהכרחיות חסרה : חוסר מידע ונראוּת, ההכרח של המחווה ושל ההופעה . התצלומים מאוגוסט 1944 כ דברים ניצולים : העד לא שרד אחרי הדימויים שחילץ מאושוויץ . זמן ההבזק וזמן האדמה, רגע ושיקוע : ההכרח בארכיאולוגיה ויזואלית . ולטר בנימין מול "תמונתו האמיתית של העבר" . 2 למרות הדימוי- כול דימוי-עובדה או דימוי-פֶטיש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 95 הביקורת על הבלתי-ניתן-לדמיון והתגובה הפולמוסית שעוררה . מחשבת הדימוי כטריטוריה פוליטית . התצלומים מאוגוסט ,1944 סימפטום היסטורי ותיאורטי . "אין דימויים של השואה" . להפוך את כל הממשי למוחלט כדי להציב נגדו את ה דימוי-כול , או לחשוב על הממשי באופן היסטורי כדי להתבונן בדימוייו החסרים ? מחלוקת על היחסים בין עובדות ייחודיות לבין תזות אוניברסליות, בין דימוי שיש לחשוב עליו לבין דימוי שכבר נחשב . הבלתי-ניתן-לדמיון כחוויה איננו הבלתי-ניתן-לדמיון כדוֹגמה . הדימוי איננו הכול . דימויי המחנות : הם נראו לא נכון, הם נאמרו לא נכון . "יש יותר מדי
|
|