|
|
עמוד:12
12 דפנה הירש באנתרופולוגיה, התפיסה האנתרופולוגית של "תרבות" בעצמה הייתה למושא לביקורת ולפולמוס ( שם ) . ישנן אף מסורות אנתרופולוגיות שבהן התרבות אמנם נתפסת כהיבט של החיים החברתיים אך היא אינה עומדת במרכז הדיון, כגון המסורת של האנתרופולוגיה החברתית . במקום להציע סיווגים וסיווגי משנה של השדה המחקרי, אנו מבקשים להצביע על כמה אוריינטציות מחקריות המאפיינות את המחקרים בקובץ זה ( גם אם לא 7 בכל זאת, ברצוננו להצביע על כולן באות לידי ביטוי בכל אחד מהמאמרים ) . הבחנה אחת : כמכלול, מחקרים אלו שואבים השראה מאנתרופולוגים המאמצים את הגישות הניאו-מרקסיסטיות והפוקויאניות, אשר במרכזן שאלות של יחסי כוח ושליטה ( למשל עבודותיהם של של ג'ין וג'ון קומרוף, מישל-רולף טרויו, ג'רלד סיידר, גווין סמית', ניקולס דירקס ואן סטולר ) , יותר מאשר מאלה המאמצים את הגישה הסימבולית מבית מדרשם של קליפורד גירץ וויקטור טרנר . בעוד האחרונה שמה דגש על משמעויות משותפות - על האחדות שבתוך הריבוי - הראשונה מדגישה את הריבוי ואת המתחים והסתירות המאפיינים מערכות חברתיות ותרבותיות, ורואה בכל משמעות תוצר של תהליך היסטורי קונפליקטואלי . מבט מלמטה ומקרוב הן המחקר ההיסטורי והן המחקר הסוציולוגי בישראל נטו, וחלקים גדולים שלהם עדיין נוטים, להתמקד ברובד הפוליטי ובאליטות - בארגונים, במנהיגים, במהלכים צבאיים ובתמרונים מדיניים . נקודת המבט הייתה בדרך כלל "מלמעלה" - מתוך ההיגיון של קובעי המדיניות . מבט זה מגבוה אפיין גם את קבוצת ההיסטוריונים 8 לעומת אשר זכו לכינוי "חדשים", ובחלקו גם את "הסוציולוגים הביקורתיים" . זאת, המחקר החדש של ההיסטוריה החברתית והתרבותית נותן משקל גדול יותר לקבוצות חברתיות לא-הגמוניות כגון ערבים-פלסטינים, מזרחים ונשים . בה בעת, חלק גדול מהמחקרים העוסקים בקבוצות מוכפפות עדיין מתאפיינים במבט "מלמעלה", דהיינו בשחזור הפעילות של המנהיגות המתכננת והמבצעת, ש"הציבה אותם במקומם" ( פייגה ,2005 216 ) . פעמים רבות השחקנים ההיסטוריים 7 . כמה חוקרים הבחינו בין "דורות היסטוריוגרפיים" בחקר הציונות : דור ראשון "ציוני", דור שני "פוסט-ציוני", ודור שלישי, המכונה לעתים "פוסט-פוסט- ציוני" ( ראו נוימן 2006 ; שגב 2010 ; 2010 Likhovski ) . הדור השלישי מתאפיין בהתרחקות מהפוליטיקה, בנטייה לאמץ שאלות ומתודות של ההיסטוריה התרבותית ובגילוי אמפתיה כלפי הציונות . אחת הבעיות המשותפות לטקסטים אלו היא הנטייה להניח שקיימת חפיפה בין עמדות מחקריות ( מושאי המחקר, הגישה התיאורטית, המתודולוגיה ) לעמדות פוליטיות ( ראו למשל פייגה 2005 ) . העבודות בקובץ זה משלבות ניתוח חברתי ותרבותי, אך אינן זונחות את הפוליטיקה במובן הרחב - ולפעמים גם הצר - של המונח, ואינן מתאפיינות בהכרח באמפתיה כלפי הציונות . 8 . שביט 1996 ; ברנשטיין ,1999 32 ; פייגה ,2005 204 .
|
|