|
|
עמוד:14
14 הקדמה לא אחת בחלל העבודה שלנו בקשר לכלי העבודה, הבחירה בה מתייחסת אל כלים דווקא במשמעותם ככלי הכלה - היוצרים מרחב מוגדר המקבל אליו את התכנים, הרצונות וחומרי היצירה . הבחירה בשם זה קיבלה אישור מחודש כשרוחמה וייס, מנחה במסגרת תכנית העמיתים של "קולות" שבה השתתפתי, הפנתה אותי לסיפור הקבלי על אודות "שבירת הכלים", 1 שהאיר באור נוסף את המשאלה ליצור מרחב ליצירה ולכוחות היצירה בכ ל י ם . כך, לאט לאט, החל להתפתח מרחב העשייה ולהתפרש לאזורים חדשים ורחבים יותר . בשנה השנייה לעבודה בכ ל י ם , הצטרפו להנחיה יוצרים נוספים בסדנאות שונות : ארקדי זיידס, תמר בורר וג'וזף שפרינצק . בשנה זו עסקנו במודלים של עבודה וחיפשנו מודלים יצירתיים בדיסציפלינות שונות ובהקשר לעשייה כוריאוגרפית . בין היתר, בחנו מודלים כדוגמת כתיבה מסאית, תפירת בגד, בריאת העולם ועוד . עסקנו במודלים גם בצורה נוספת, באמצעות חילוץ וניסוח של מודל מתוך יצירה כוריאוגרפית . 2 לימים, הוזמנה ליאור אביצור להרחיב את אופן העיסוק הזה במודלים בסדנה שהעבירה במסגרת תכנית המחקר . תהליכי העבודה בכ ל י ם במהלך השנתיים הללו יצרו מרחב שאִפשר מחקר אמנותי מכיוון שלא היה מְכֻוָּן לתוצאה . אף על פי שכל אחת מהיוצרות עבדה על עבודה משלה, לא היה כל לחץ של זמן או תוצר נדרש, וכך ניתנה לנו האפשרות לשאול כל שאלה, לפרק כל הנחה מוקדמת ולהפוך כל אבן שיכולנו לראות בעבודות השונות . ניתנה לנו האפשרות להתבונן על תהליך היצירה של עבודות מחול ולאתר מוסכמות והרגלים המתחפשים לתחושות ודאיות ש"ככה זה" או ש"ככה עושים את זה" . ביחד 1 "שבירת הכלים" הוא מושג יסודי בקבלה שמתאר תהליך שקדם לבריאת העולם ושנדרש לבריאתו . 2 ה צ ט ב ר ו ת ( Accumulation ) מאת טרישה בראון, נוצרה במקור ב – 1971 .
|
|