|
|
עמוד:13
מקום לפעולה 13 אינו גוזל את מקומו של דבר אחר . הרעב לעבודה יצירתית היה ממשי, והמרחב שנוצר בשבילה במפגשים היה כל כך מוחשי, ברור ונחוץ, עד שבתום אותה סדנה בת חודש, היה נכון ומשמח לכולנו להמשיך להיפגש ולעבוד . בחרנו להמשיך את האימון הכוריאוגרפי ואת הצגת המחשבות והעבודות – בתהליך לפרק זמן שהלך והתארך, והפך בדיעבד לשנת הפעילות הראשונה של כ ל י ם . במהלך שנה זו הצטרפו אלינו יוצרות נוספות : הילה קרקש, יפעת פל ברקאי, ענבל שחר ומורן אברג'ל . הקבוצה גדלה, וגם המפגשים עצמם התארכו בהתאם . במהלך תקופה זו נוצרו שיחות שבהן החלו להתגבש תובנות על נחיצותה של המסגרת, ועל האופן שבו היא תומכת בתהליכים היצירתיים של כל אחת ואחת מהיוצרות . הכרנו בחשיבות הרבה של העבודה עם הקבוצה כמקהלת קולות המלווים התגבשות של יצירה חדשה, במקום המכיר מקרוב את הדנ"א של תהליך היצירה על כל שלביו - הקבוצה היוותה מעין מרכז מידע או מרכז זיכרון של המניעים, העניין, הרגשות, השאלות, המחקר והאבולוציה של כל תהליך ותהליך . התאהבתי בעבודה החדשה שלי . פגשתי באופן מוחשי את הניסיון שצברתי במשך השנים, והמפגש הזה אפשר לי לנתב ולהעמיק את המחשבה על פרקטיקות עבודה, הוראה וליווי אמנותי . במהלך אותה שנה השתעשעתי במחשבה להקים מחלקה לכוריאוגרפיה באחד מבתי הספר הגבוהים לאמנות והתחלתי ללמוד ולמפות את הקיים . במהלך המיפוי הזה, נפגשתי עם טל גרבינסקי לשיחה על תכנית הלימודים לתואר שני במרכז לאבאן בלונדון, שהיא סיימה לא מכבר . במהלך השיחה שלנו, הציעה טל להקים בית ספר עצמאי לכוריאוגרפיה, ולא להיכנס למוסד קיים . השם כ ל י ם נולד בשלבים הראשונים של המחשבה על יצירת מסגרת קבועה לעבודה ולמחשבה כוריאוגרפית מאותו מקור עלום שממנו רעיונות חדשים מגיחים לעולם . אף על פי שהמילה "כלים" ודאי הדהדה
|
|