פרק ראשון: ״בראשית הייתה זעקת אמי״, רוסיה, 1927-1906

עמוד:12

12 כבר בתקופה זו הייתה אוזנו של אלכסנדר, נער ההפקר הקטן, קשובה לצלילים . הייתה לו נטייה טבעית לכל מה שקצב וחרוז בו, והוא החל לחבר שירים ופזמונים ברוסית . אחד מהם, התגלגל לידיו של זמר נודד בחבל קָזָן והפך לפזמון פופולרי : אַילוּלִי, פֶּטֶל, החיים זורמים מהר, אין רגע פנאי לעצור . רוקד המרחק הרחב, מתפרץ, מתפתל, במקום בו יאזלו הכוחות - יישבר הלב . ( ארכיון פן, פרטים ביוגרפיים ברוסית ) הוא אף ״תיקן״ את שיריו המזומרים של המשורר הרוסי ניקולאי נֶקְרָסוב, והתאימם לאורח חייהם של נערי ההפקר בלי לדעת דבר על מחברם האמיתי, והיה שר אותם בקולו הערב לעתים גם בליווי מפוחית ( פן, 64 . 10 . 30 ) . לאחר כארבע שנות נדודים מפרכות מצא הנער אלכסנדר בן ה - 14 את יוסף, אביו, שהתגורר באותה עת עם משפחתו בפִּיָטיגוֹרְסְק שבצפון קווקז . בשעה שהגיע לבית אביו, ישב האב ליד השולחן וכתב כשגבו אל הדלת . אלכסנדר, גבוה ורזה מאוד, נכנס לחדר . האב הסתובב, זקף את ראשו, והשניים הביטו זה בזה שעה קלה עד שהאב קרא ״אִידִי סוּדָה, שׁוּרְקָה״ ( ״בוא הנה, שורקה״ ) . חוש האב לא בגד בו והוא הכיר מייד את בנו אלכסנדר, או שׁוּרְקָה, כפי שקרא לו, למרות שעד אז לא ראה אותו מעולם . אולם הנער הוסיף לעמוד עמידה שכל כולה אומרת : ״אתה - עוד - תקבל - ממני ! ״ . ״שני אנשים מסוגרים מאוד, מסויגים מאוד, שעמדו וליטפו זה את זה במבטיהם״, תיארה את הסיטואציה הדרמטית אחותו הבכורה של פן, ריקה ( רבקה ) . האב מל אותו, ולאחר שנים רבות של נדודים יכול היה ״סַנְקָה״ - שם חיבה של אלכסנדר - לחיות חיים מסודרים ( אייזנשרייבר - פן, 1981 ) . סנקה הגיע לבית שוקק חיים . אחיו ואחיותיו היו בוגרים ממנו בשנים רבות . גריגורי, אחיו הגדול, כבר לא גר בבית שעה שאלכסנדר הגיע . בהיותו כבן 19 הפליג לאמריקה . בנו, לפי עדויות אחדות, הוא במאי הקולנוע זפרמן מ', 89 . 4 . 9 ) . פניה, או פניצ׳קה, כפי הנודע ארתור פן ( אייזנשרייבר - פן, 1981 ; 1 שכינוה, הייתה הבת שנטלה על עצמה את גידולם וחינוכם של אחיה ואחיותיה הקטנים . אחריה באה בתור ריקה, ( לימים ריקה אלפרוביץ ) , ואחריה מיכאל, שהפך לימים לקצין בצבא האדום ולבסוף לנה ואלכסנדר - שניהם ילדיה של שרה, בת האצילים השבדית . אלכסנדר היה בן הזקונים, צעיר בשנים מכל אחיו ואחיותיו, וכונה בפי המשפחה בשמות החיבה שׁוּרָה, שׁוּרְקָה, סֶנְיָה, או סַנְקָה . אלא ש״סנקה, נער ההפקר״, לא רגיל היה לחיי השלווה והשקט בצל קורת הגג . ״החוץ״ הססגוני, שוקק החיים, המנוגד כל - כך לערבות השלג הדוממות סִקרן אותו, והוא המשיך לברוח מהבית מדי פעם ולשוטט ברחובות בחברת נערי הפקר . האב הבין לנפשו של הנער השובב והפרוע ובתבונתו הרבה, זהירותו ועדינותו, ניסה לחנכו ולזרוע בו את

הקיבוץ המאוחד

מרכז קיפ - לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר