ניהול תרבות — אתגרי יסוד

עמוד:12

12 / / אנליזה ארגונית 25 התושבים שיגיעו לאירוע יהיה מצומצם . יש לכך השלכות תקציביות ופוליטיות : הוא ייחשב כמי ש"אינו מספק את הסחורה", ולעיתים אף ייחשד בהתנשאות על קהל היעד או בניסיון להכתיב טעם . הדילמה של מנהל התרבות, המצוי בתווך שבין לספק לקהל את מה שהוא רוצה לבין הניסיון לאתגר, לחדש או לייצר חוויות תרבות ייחודיות ולעיתים אף שנויות במחלוקת, היא דילמה מהותית בתחום ניהול התרבות . במרכז הדילמה עומדת ההבחנה — שאינה תמיד חותכת וברורה — בין בידור לבין אמנות . המונח 'בידור' מוזכר כאן שלא מתוך ניכור או שיפוט ; לבידור יש תפקיד בשימורה של תרבות ובהקניית יציבות לחוויות שהיא מספקת . הבידור, אם נשתמש בהבחנות של תיאודור אדורנו ( 1992 ) , מתאר את מה שכבר ידוע למפרע, והוא בבסיסו מוכר וצפוי מראש, מאשר את הידע החברתי או המוסרי של הנמען ומחזק אותו . מבחינת התקבלותו, הוא יוצר חוויה שבה הנמען סביל ופסיבי, נשלט באופן מלא בידי הכריזמה של העשייה המבדרת ומתמסר לה, כלומר למחשבות ולרגשות שזו מעוררת בסמכות שתלטנית . לעומת הבידור, האמנות אינה מציגה בפני הנמנעים שלה ידע מוכר מראש ; אדרבה : היא מערערת עליו או מרחיבה את גבולותיו . לפיכך האמנות מייצרת חוויה פעילה יותר, שיש בה ממד של קושי, חיכוך, בחינה מחודשת של הנחות יסוד ושל הרגלים אידאולוגיים או רגשיים . זו חוויה שאינה מוכרת או צפויה מראש, ולפיכך עלולה להיות מאיימת או מנכרת — ולכן גם הפוטנציאל המסחרי שלה מצומצם יותר . העמדה המקצועית הנוחה והמשתלמת ביותר מבחינה כלכלית היא שיש לתת לקהל את מה שהוא רוצה, כלומר בעיקר חוויות מבדרות, ורצון זה נמדד על פי מספרי כרטיסים שנמכרו . עם זאת, מנהלות ומנהלי אמנות נוטים, ואולי אף נדרשים מתוקף תפקידם, לפעול גם נגד הנטיות המיוחסות לקהל היעד : הם משלבים תכנים מבדרים עם תכנים אמנותיים במינון המוכתב על פי מדיניות הארגון, חזונו והאילוצים הרלוונטיים לו . מערכת היחסים בין הניהול האמנותי לניהול הכללי היא אתגר הליבה של התחום, המעסיק את שכבת הניהול ללא הרף : עד כמה על מנהל התרבות לשתף פעולה עם הכוחות הקיימים במרכז שדה התרבות, וכיצד הוא יכול או מעוניין, מתוקף חזונו של המוסד, לאפשר חשיפה למה שאינו נמצא במרכז השדה ? / מרכז ופריפריה סוגיה מרכזית נוספת המאפיינת את השדה המקומי כרוכה במערכת היחסים שבין מרכז לפריפריה גאוגרפית וחברתית בישראל . השימוש במושג 'מרכז' בהקשר זה נטוע בהקשר סוציו-גאוגרפי ; הוא ממקם את המרכז בערים הגדולות ( בישראל הוא מזוהה עם לב תל- אביב ועם שכונות מסוימות בירושלים ) . ברמה הדמוגרפית-מעמדית, המרכז מתייחס בעיקר לאוכלוסייה מבוססת שגרה בערים אלו, ומתאפיינת בנגישות גבוהה למגוון רחב

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא