|
|
עמוד:13
שמעיד מהיכן צריך לקרוא, ועיני פגשו את אותיות הדיו המרובעות, קלטתי שזו הפעם הראשונה שבה אני זוכה לראות ספר תורה מבפנים . תחושת האבסורד התערבבה עם התעלות רוחנית של ממש . ברגע אחד, הברכה היום ‑ יומית כל כך - "ברוך אתה ה' נותן התורה" - קיבלה עבורי משמעות אחרת לגמרי : נותן התורה . נותן אותה גם לי . מאז הקפדתי לעלות לתורה בכל שנה בשמחת תורה, בחלק מהשנים עובר נישא ברחמי, בחלקן - תינוקת או תינוק בזרועותי . ובכל פעם מחדש עולות אותן תחושות : מצד אחד, חוויה דתית חזקה . התרגשות גדולה אל מול הקלף, אל מול האותיות והברכה, ומצד שני - הקנאה בנשים ש"גדלו" לתוך המציאות הזו, ויודעות לקרוא ולברך ולהגביה ולגלול מתוך ביטחון מלא והיכרות עמוקה ; קנאה בנשים שהתמזל מזלן לגדול באותן קהילות קטנות ואליטיסטיות שהשכילו לייצר חוויה דתית ‑ נשית משמעותית, ועבורן זוהי מציאות טבעית לחלוטין . ובאותו הרגע ממש, חשתי גם תקווה גדולה . הבת שלי תוכל להיות כמותן . היא לא תבין על מה כל המהומה . הפמיניזם הדתי נתפס לאורך שנים כמועדון סגור ושולי - אליטיסטי, משכיל, ירושלמי, אשכנזי ומעט מנומנם . בקרב המיינסטרים של הציונות הדתית הוא נחשב למוקצה מחמת מיאוס . והנה, מה שרחש מתחת לפני השטח פרץ סוף ‑ סוף והחל מניב פרי . אל המרחב החדש הצטרפו בפרץ אדיר נשים ממגוון רחב יחסית של קהילות ומרקמים חברתיים . הז'רגון האקדמי התחלף בחוויות יום ‑ יום המנוסחות ביד חופשית, בזמן אמת, כמעט ללא שום פילטר . קבוצה שנחשבה לשולית הפכה לקבוצה שנלקחת בחשבון בשיח הדתי, החברתי וההלכתי . הפמיניזם הדתי אינו נמצא במיינסטרים של הציונות הדתית - להפך ; אך רעיונות מרכזיים מתפיסת העולם הזו בהחלט חלחלו גם למועדונים מאוד סגורים ושמרניים . הפמיניזם הדתי החל את המסע שלו מן השוליים אל המרכז מן מעין פתיחה 13
|
|