|
|
עמוד:11
פתח דבר | 11 תחילה תחושת שונות ונחיתות ומרכיבי הסתרה ובושה . המודעות להיבט זה בזהותי ולהשלכותיו האפשריות הופיעה אצלי בשלב מאוחר יחסית, אך פתחה פתח לבחינה מחדש של זהותי ושל הסביבה שגדלתי בה . מאוחר יותר ( בין היתר בעקבות עשייתי האקדמית במחקר ובהוראה ) נחשפתי לסיפורים רבים של סטודנטים או של מכריהם, שמהם הסקתי שאיני לבד . הבנתי שהחוויה האישית שלי אינה ייחודית . היא משותפת לרבים שחולקים רקע עדתי דומה . הבנתי גם שיש סיפורים וסביבות חברתיות שונים מאלה המוכרים לי ובהם חלים כללים אחרים . עבורי, המחקר המוצג בספר זה מספק הזדמנות להעמיק בהבנת ההשלכות של הנושא המזרחי - העדתי על התפיסה העצמית, על החוויה האישית, על היחסים הבין - אישיים, על תהליכי חינוך וחִברות ועל דמותה של החברה הישראלית . ישראל היא מדינה מגוונת מבחינה עדתית - אתנית . גיוון זה מתבטא גם בקרב מורים ותלמידים, והוא משפיע על תהליכי למידה, חברות וחינוך . השונות העדתית מתורגמת פעמים רבות להיררכיה, שבמסגרתה רקע תרבותי מסוים זוכה לעדיפות . המצויים בתחתית המדרג עשויים לחוות השתקה ומחיקה של חלקי זהות . למצב זה יש השלכות שליליות על הערך העצמי, על איכות היחסים החברתיים ועל הניעות ( מוביליות ) החברתית . אומנם קיימת כתיבה ענפה יחסית על אודות עדתיות ומזרחיות, בין השאר מנקודת מבט חברתית ( ראו למשל : אבוטבול, גרינברג ומוצאפי - האלר, 2005 ; חבר, שנהב ומוצאפי - האלר, 2002 ; יונה, נעמן ומחלב, 2007 ) , אולם הכתיבה החינוכית על נושאים אלה עודנה דלה, ולא כל שכן הכתיבה החינוכית - המחקרית . בנוסף לכך, רוב הכתיבה הרלוונטית עוסקת ( אולי בצדק ) בחוויית התלמידים, ואילו חוויית המחנכים אינה נבחנת . ספר זה מבקש להיכנס לחללים מחקריים אלו ולתרום לשיח החינוכי על אודות עדתיות . הוא מבקש לתאר חוויות של סטודנטים להוראה ושל מורים בכל הנוגע להיבט העדתי בזהותם . הוא מבקש להתעמק בתפיסות הסובייקטיביות הנוגעות לזהות העדתית, כולל היבטיה האינטימיים והסמויים . לצד זה, הוא מבקש לזהות דפוסי יחסים רלוונטיים, אפשרויות וסכנות . לבסוף, הוא מבקש להציג מנעד של חלופות בכל הנוגע להתמודדות עם שונות תרבותית, עם תכנים עדתיים מגוונים ועם פערים ומתחים רלוונטיים . חלופות אלה ינבעו מהשטח, כלומר ינוסחו מתוך דברי המשתתפים : מורות, מורים ופרחי הוראה . הן צפויות להאיר אזורי עיוורון או מרחבים מושתקים בתהליכי ההכשרה ובפרקטיקה החינוכית . הספר נחלק לשלושה שערים . בשער הראשון תיערך היכרות ראשונית עם טיעונים ונתונים הקשורים לשיח המזרחי בכלל ולהקשריו החינוכיים בפרט . למעשה מדובר בפרקי מבוא שמציגים ידע קיים, המאורגן מחדש וכולל קישורים
|
|