מחקריו של יוסף גייגר

עמוד:11

על חינוך בעולם העתיק ועל לימודי פילוסופיה ורטוריקה , ותורם רבות לבירור השפעותיה של תנועת הסופיסטיקה השנייה . הוא חוקר אנשי רוח תחת שלטון רומא , רובם בני הפרובינקיות , ומנתח ומפרש מוטיבים ספרותיים ביצירות יוון ורומא . יש במחקריו תרומה גם לאזכורים מאוחרים של הספרות הקלאסית בתקופות שונות . לבד מבקיאות ורוחב יריעה בתחומים כה מגוונים , בולטת תרומתו של יוסי להיסטוריה של ארץ - ישראל ולתולדות עם ישראל תחת שלטון יוון ורומי . מאמרים רבים משקפים מבחר נושאים בתחום זה : החשמונאים ורצף השלטון , מרידות היהודים ברומאים , הורדוס , פרשת בניין הבית בימי יוליאנוס , או נושאי חתך , כגון פטריוטיזם מקומי בערי ארץ - ישראל היווניות , פולחן השליטים בארץ - ישראל הרומית , יחסי יהודים , נוצרים ופגאנים , ושפה , תרבות וזהות בארץ - ישראל . בבירור נושאים הנוגעים לשפה היוונית בספרות התלמודית הוא מאיר סוגיות הנוגעות גם ליוונית וגם ללטינית . במאמרו על תפוצתה של הלשון הלטינית בארץ - ישראל הרומית ובמאמר ביקורת על לטינית בעולם היווני , הוא מבקש למלא את החסר לצד חקר היוונית . בהיותו מן החלוצים באיתורם של אנשי רוח יוונים ורומים בארץ הוא נדרש לחפש אחר העדויות הרבות הפזורות במקורות . משנת 1985 החלו מתפרסמים מאמריו על אנשי רוח יוונים בארץ - ישראל , ברכזו את העדויות הנוגעות למרכזי התרבות ההלנית או לנציגיה . חשיבות הממצא החומרי לצד המקורות הספרותיים מודגשת בכל כתביו . הוא משתמש במסקנות המחקר הארכיאולוגי ולומד את המקורות הראשוניים האפיגרפיים , הנומיסמטיים והפפירולוגיים . בשנת 1989 פרסם יוסי עם חנה כותן את הדו " ח הסופי על מסמכים הכתובים לטינית ויוונית במצדה והם הרחיבו את מסקנותיהם מממצאים אלה בחיבורים נוספים . מפעל ניתוח העדויות הכתובות ממצדה היה נדבך חשוב בלימוד אורחות חייהם של תושבי ארץ - ישראל הרומית , יהודים ונוכרים . במאמרים אפיגרפיים אחרים עוסק יוסי בכתובת על הצלב , ובמעמד האישה ברומא על פי הספדים שהשתמרו בכתובות . יוסי מקורי בגישתו הפילולוגית בהדגישו את חשיבותם של המקורות התלמודיים ללימוד היבטים שונים של היסטוריה ותרבות , ובמיוחד ריאליה של יוון ושל רומא . שיטה זו הדגים במבחר מאמרים ובהם על קברי רמוס ורומולוס . היסוד הביוגרפי ושיטת המחקר הפרוסופוגרפי יושמו בשני מפעליו על אנשי הרוח בארץ - ישראל ועל סדרות הפסלים בפורום של אוגוסטוס . בספרו The First Hall of Fame : A Study of the Statues in the Forum Augustum משנת , 2008 הוא עומד על הרקע ליצירת היכל התהילה הראשון , משחזר את מבנהו ומנתח את המניעים להצבת הפסלים ולבחירתם . בחקר הייצוגים הקלאסיים באומנות עוסק יוסי בנושאים שונים ובהם סוקרטס ורעיו באומנות , מיתותיהם של קאטו ושל סוקרטס , והיסטוריה אצל ניקולא פוסן .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר