|
|
עמוד:ז
פתח דבר ירושלים בתקופה הממלרכית ( 1517 - 1260 ) הייתה עיר שדה מעוטת חשיבות . עיצובה היה בתוז במידה מכרעת בידי שליטיה , שמרכזם היה בקאהיר , אילוציהם התודעתיים והאידאולוגיים , הכרעותיהם ויזמותיהם כמדיניות החוץ ותפנים הטביעו חותם סגולי על ירושלים . בעבור הממליכים , שתחים שלטונם השתרע כצפון ער להרי הטאורוס ובכולם המזרחי תובע ההגנה היה נהר הפרת , שמעברו האחר אימפריה מונגולית מאיימת , נפלה ירושלים מערים אחרות בחשיבותה וברמתם ובמדרגם של מושליה . מעמדה המנהלי של העיר היה נמוך בכל התקופה כולה , רגם מששודרגה מרואליה לניאבה ב 1376 והוכפפה לסולטאן בקאהיר ( במקום לנציב הדמשקאי ) שתרו אליה נציבים מדרג בינוני ומטה בשלהי כהונתם כמערך המנהלי , בתחילת התקופה שכנה ירושלים בחבל ארץ שבני אירופה עדיין שלטו בו , ואף משסרלקו לא בטלה החררה מפני שובם . ארץ ישראל נועדה לאפשר מעבר מהיר ונוח לסוריה . לא במקרה אחד השרירים הבולטים בשטח מתקופת השלטון הממלוכי בארץ הוא דרך הדואר ( בריר ) והח ' אנים המשרתים אותה . שרידים אלה משקפים את תפיסת השלטון הממליכי , ועל פיה ארץ ישראל היא שטח מעבר בדרך לעיקר - ערי הבירה דמשק וקאהיר . רשת דואר הסוסים של הממלוכים , שניצלה את כישוריהם הטבעיים בפרשים , מחברת את המרכז בקאהיר עם גבולות הממלכה ומגיעה ( בסוריה ) עד לפרת , אך עם ירושלים היא לא קושרה . אולם לתקופה הממלוכית בירושלים יש היבטים נוספים ומהותיים המייחדים אותה מתקופות אחרות ומצדיקים הקדשת ספר נפרד לה . קביעת חזות העיר ירושלים שבתוך החומות קיבלה את חזרתה המוכרת כיוס בתקופה הממלוכית . החומות , המסמנות גבול עירוני , היו אמנם פרוצות בחלקן ולא העניקו הגנה , אך המשיכו להתוות את גבולות העיר , תשתיתה האורבנית של ירושלים כגון הרחובות המרכזיים . דרך אספקת המים וגבולות העיר וחומותיה הרנחה כתקופה הרומית והיא נשמרה כתקופה הממלוכית . ירושלים לא נפגעה מהותית ממלחמות , ממצורים , משרפות ומרעשי אדמה , ובמרוצת שנות השלטון הממלוכי השתנתה אך מעט . מכבי הקודש ואחדים ממבני המגורים שבה , מתחם הר הבית , נופי רחובותיה המרכזיים ובנייני הציבור החילוניים כמר השווקים וכתי המרחץ משמרים בהווה את קורי המתאר האופייניים שהעניקו לה הכבאים והמתכננים בתקופה הממלוכית . המהלך היום ברחובות העיר וספרו של ההיסטוריון העירוני מג ' יר א דין בידו לא יתקשה למצוא ולאתר את מרבית המתקנים והמבנים שמדובר בהם , כדי להביז את הנוף העירוני הנוכחי יש לחזור לתקופה זו .
|
|