|
|
עמוד:11
קבוצת הפלסטינים בישראל מה טיבם של היחסים בין מדינת ישראל לקולקטיב של אזרחיה הפלסטינים אף שקיימת ספרות ענפה העוסקת בנושא , אין זו שאלה מיותרת . להפך , נראה שדווקא בגלל העושר הספרותי יש לנסות לבחון מחדש את היחסים האלה לפי שאלת המחקר שלנו . השפה הערבית ותוצריה הם סממן של הזהות הלאומית הערבית הפלסטינית בקרב קבוצה זו של הפלסטינים , ובה בעת הם גם התשתית שהזהות הזאת עומדת עליה . מצב עניינים זה נגזר הן מההיסטוריה של השפה הערבית בקרב העמים הערביים בתקופה המודרנית והן מפירוק התשתית החומרית והחברתית של החברה הפלסטינית במלחמת . 1948 מחד גיסא , החייאתה של הערבית במסגרת הפרויקט הערבי המודרני מיצבה אותה כסמן העיקרי של כינון הלאומיות הערבית המודרנית בקרב העמים הערביים , לרבות העם הפלסטיני לפני . 1948 מאידך גיסא , קבוצת הפלסטינים בישראל אחרי 1948 נותרה ללא בסיס חומרי וחברתי שיכול לייצר את צורכי החברה ברמה החומרית , הסמלית והסמיוטית . כל שנותר לה הוא עצמה בהקשר של המנגנונים הישראליים ; וזהותה הקולקטיבית מתבטאת בשפה הערבית , בהיסטוריה שלה ובתוצריה העכשוויים . על כן אחד האמצעים העיקריים שבעזרתם שללו מנגנוני המדינה את הקולקטיביות הלאומית הפלסטינית בישראל היה הפקעת אמצעי הייצור הסמיוטיים של השפה הערבית ותוצריה מהבעלות הקולקטיבית של קבוצת הפלסטינים בישראל . בפרקי הספר אתאר את הדרכים הקונקרטיות שבהן פעלו תהליכי ההפקעה , אדון אנליטית באופן שבו תהליכים אלו משקפים את טיב היחסים בין מדינת ישראל לקבוצת הפלסטינים שבה ואציע דרך תיאורטית לתפיסת הסדר החברתי שמבנה את היחסים בין המדינה ובין הקבוצה . אזרחות היא בעצם מנגנון שליטה וניהול הפועל באמצעות רישום בירוקרטי מודרני המופנה לא רק כלפי מי שנמצא בתחום פעולתו אלא גם כלפי מי שאינו נמצא בו ומודר ומגורש משטחו הריבוני . רישום קבוצת הפלסטינים כאזרחי . 14 ראו למשל בשארה , אל ערב פי אסראיל . . 15 להרחבה בעניין האזרחות הישראלית של הפלסטינים ותפקידיה בעיצוב יחסיהם ישראל אינה יוצאת דופן בעניין זה - זהו רק ביטוי להיותו של הפרויקט הלאומי המודרני פרויקט קולוניאלי שהוא גם מוגזע . במחקר זה לא נדון בקשר בין הרגע הלאומי ( יחס המשטר הציוני ליהודים ) ובין הרגע הקולוניאלי ( יחסו לפלסטינים ) של פרויקט זה , אלא אם הוא יסייע להבהיר היבטים מסוימים של המחקר .
|
|