|
|
עמוד:12
הזהות הפלסטינית והזכויות הקולקטיביות ( אל ח ' ולי . ( 330 , 1988 במובן זה הייתה המפלגה הדמוקרטית המשך של הזרם הערבי ישראלי - היא השתלבה בסדר הקיים בלי לדרוש תיקונים מהותיים . בסוף , 1987 בעקבות האינתיפאדה הראשונה , חלו שינויים גם בתחום ההתארגנות והפעילות הפוליטית ( חידר . ( 140 , 1997 למרות ההזדהות העמוקה עם מאבקם של הפלסטינים בשטחים , חיזקה האינתיפאדה את האוריינטציה הפוליטית הדומיננטית בקרב הערבים , שעיקרה הדגשת האזרחות הפרגמטית . שתי המפלגות הגדולות בקרב הערבים , חד " ש והרשימה המתקדמת לשלום , נקטו עמדה דומה . גם מנהיג התנועה האסלאמית בישראל באותה העת , עבדאללה נימר דרוויש , הדגיש כי הפתרון הפוליטי הוא שתי מדינות לשני עמים , אך העריך כי הפלסטינים בישראל לא יעברו לחיות במדינה הפלסטינית אלא ימשיכו להיאבק למען זכויותיהם האזרחיות במדינת ישראל . בנובמבר 1988 התקבלה בברכה החלטת אש " ף להכריז על עצמאות בגבולות . 1967 הכרזה זו הייתה בבחינת הכרה בכך שגורלם הפוליטי של הפלסטינים אזרחי ישראל שונה מזה של שאר הפלסטינים , ושעתידם טמון בשילובם במדינת ישראל . משבר המפרץ וקריסת ברית המועצות והגוש הקומוניסטי ביטלו את החלופות האידיאולוגיות והפוליטיות שעמדו לרשות הפלסטינים אזרחי ישראל , ובייחוד לרשות התנועות הלאומיות . לכן תמכה תנועת בני הכפר בהכרזת העצמאות הפלסטינית למרות הסתייגויותיה ועל אף תפיסת המדינה הפלסטינית כפתרון זמני בלבד או כשלב לקראת הקמת מדינה חילונית ודמוקרטית על כל שטח פלסטין . אם כן , בשנות השבעים אימצו רוב הערבים אזרחי ישראל את השיח האזרחי . משאיפה לשקם את מעמדם ולשרוד במבנה הקיים , שנתפס כקבוע , הם עברו לתביעה לשינוי המבנה ולהשתתפות בעיצובו ובחלוקת המשאבים בו . משמעותו העמוקה של מהפך זה הייתה הסרת מחסום " האינטרס הלאומי " מדרכה של המחשבה הפוליטית , והתוצאה הבולטת ביותר הייתה פלורליזם פוליטי עד כדי הענקת לגיטימציה לעמדות שבעבר נחשבו בגידה . השיח האזרחי קיבל עוד גושפנקה לאומית בחתימת הסכמי אוסלו בשנת . 1993 הסכמי אוסלו : הדרה כפולה וחריגות מעמיקה הסכם אוסלו משנת 1993 הפריך את הטענה בדבר הקשר בין השלום ובין שיפור מעמד הפלסטינים אזרחי ישראל וביסס את התפיסה שהשיפור במצבם תלוי ביחסיהם עם מדינת ישראל . נראה כי שררה הסכמה שהפעילות הפרלמנטרית היא הדרך הנכונה לחולל שינוי זה . חד " ש והמפלגה הדמוקרטית הסתגלו בקלות להתפתחויות הפוליטיות בארץ ובאזור , שכן עמדותיהן עלו בקנה אחד הן עם ההצהרה בדבר הקמת המדינה הפלסטינית הן עם הסכם העקרונות בין ישראל
|
|