|
|
עמוד:14
ברשויות המקומיות , בבתי הספר ובחברה החרדית אשר חוסמים או מניעים את תהליכי השינוי . על בסיס הממצאים נבקש להציע המלצות לקידום רפורמת החינוך הממלכתי - חרדי . נציין כי מחקר זה אינו עוסק בתהליכי השינוי שהתרחשו בבתי הספר הממלכתיים - חרדיים לאחר ההצטרפות . היבטים מסוימים של תהליכים אלה נדונים בחלקים שונים במחקר כדי להמחיש את הסיבות להצטרפות באמצעות שינויים שקרו לאחר ההצטרפות . קיימים בידינו נתונים ראשוניים על תהליכי השינוי המתרחשים בבתי הספר הממלכתיים - חרדיים , אך אלו ראויים למחקר מקיף ונפרד . חלקו הראשון של המחקר בוחן אתגרים ביישום מדיניות חינוכית אשר מעוצבת , מפורשת ומופעלת בזירות שונות , עומד על ההבחנה בין מדיניות כופה למדיניות שאינה מחייבת וסוקר את התנאים שבהם נוצר " חלון מדיניות " המאפשר לגבש מדיניות חדשה . חלקו השני של המחקר עוסק בחינוך החרדי בישראל , בגישות החרדיות כלפי לימודי ליבה , בהסדרה המשפטית של לימודי הליבה וברפורמת החינוך הממלכתי - חרדי . חלקו השלישי של המחקר מתאר את שיטת המחקר . חלקו הרביעי של המחקר מפרט את ממצאי המחקר ומבחין בין גורמים אשר הניעו או חסמו הצטרפות של בתי ספר חרדיים לחינוך הממלכתי - חרדי . חלקו המסכם של המחקר כולל מסקנות והמלצות באשר לאופנים שבהם המדינה יכולה לקדם את החינוך הממלכתי - חרדי . בחלק זה נתייחס לגורמים מניעים וחוסמים בתוך שלושה סוגים של הקשרים : הסוג הראשון הוא גורמים הפועלים " מלמעלה " – במשרד החינוך , ברשויות המקומיות ובשדות אחרים הקשורים במדינה ; הסוג השני הוא גורמים הפועלים " מלמטה " וקשורים בנסיבות ובכוחות בתוך בתי הספר ובקהילה החרדית ; והסוג השלישי הוא גורמים שנמצאים בתווך בין המדינה לבין הקהילה החרדית וקשורים ביחסים המורכבים בין המדינה לבין בתי הספר וההורים החרדיים ובתקשורת ביניהם .
|
|