|
|
עמוד:13
מבוא מערכת החינוך החרדית בישראל נהנית מאוטונומיה רחבה והיא מחנכת את הילדים והילדות החרדים לייעודם הדתי : הבן החרדי יתחנך ללמוד תורה כל חייו , כדברי יהושע בן נון ( יהושע א , ח ) " והגית בו יומם ולילה " ( שפיגל , ; 2011 (; Stadler , 2009 והבת החרדית תלמד לימודי ליבה נוסף על לימודי הקודש , על מנת שתוכל בבוא העת לשאת על כתפיה את עול פרנסת משפחתה ובכך לאפשר לבן זוגה ללמוד תורה ( פרי - חזן , . ( 2013 המדיניות המסדירה את החינוך החרדי עמומה , מלאה בסתירות ונשלטת על ידי גורמים פוליטיים ( שם , . ( Perry - Hazan , 2015 ; 2013 מצב זה אפשר לכוחות שמרניים בציבור החרדי ליצור פערים בין חוזרי המנכ " ל המתווים את תוכניות הליבה לבין יישומם בשטח ( פרי - חזן , , ( 2013 ולעצב את מערכת החינוך החרדית על פי מודל אחיד המקדש את " חברת הלומדים " ( פרידמן , ; 1991 בראון , . ( 2015 רובם המכריע של מוסדות החינוך החרדיים אינם נותנים מענה לזרמים חרדיים המעוניינים בלימודי ליבה ובהשתלבות בחברה ובתעסוקה , ולכן מדי שנה מסיימים את לימודיהם אלפי בוגרים אשר הבחירות האקדמיות והתעסוקתיות העומדות לפניהם מוגבלות ( . ( Stadler , 2009 בתקופת כהונתו של שר החינוך שי פירון ( 2014 - 2013 ) הושקה רפורמה חינוכית שאפשרה לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם מ " מוכר שאינו רשמי " ל " רשמי" ולהצטרף לחינוך הממלכתי בזרם נפרד . רפורמת החינוך הממלכתי - חרדי לא עוגנה בחוק או בנורמה מחייבת אחרת , אלא במסמכים פנימיים של המחוז החרדי במשרד החינוך . בשנים תשע " ד - תשע " ז , העומדות במוקד מחקר זה , בחרו 37 בתי ספר חרדיים שבהם לומדים תלמידים בכיתות א ' - ח ' להצטרף לרפורמה ולשנות את מעמדם לממלכתיים - חרדיים . כמו כן נכנסו למסגרת הממלכתית-חרדית גם 66 גני ילדים , שלא נבחנו במחקר זה . מטרתו של המחקר היא לעמוד על התנאים שבהם נוצר מפגש רצונות בין משרד החינוך לבין בתי ספר חרדיים לבנים , אשר בעקבותיו החליטו בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי - חרדי . בחרנו להשתמש במונח " מפגש רצונות " , אשר מקורו בדיני החוזים , שכן מודל ההצטרפות לחינוך הממלכתי - חרדי מתמקד בהסכמים בין בתי ספר חרדיים קיימים לבין משרד החינוך , ולא בבניית בתי ספר חדשים . המחקר מבקש לבחון כיצד שינוי מדיניות מלמעלה חובר לתהליכים חברתיים וחינוכיים בחברה החרדית , ולעמוד על הגורמים במשרד החינוך ,
|
|