|
|
עמוד:11
מנהלי העמותה את צוות בית הספר וההורים , אך היו הורים שלא יכלו לקבל את השינוי והעבירו את ילדיהם למוסד חינוך חרדי אחר . הורים אלה גרמו לעיתים לסגירת כיתות בבית הספר , והיה אף מקרה שבו בית ספר שהצטרף לזרם הממלכתי - חרדי חשש מההורים ושב למעמד של מוכר שאינו רשמי . התקשורת בין משרד החינוך לבין בתי הספר והקהילה התקשורת בין הגורמים במשרד החינוך ובין הגורמים בבתי הספר שהתעניינו בהצטרפות לזרם הממלכתי - חרדי התאפיינה בניסיון לעבוד מהר ולנהל מגעים פרטניים עם כל אחד מבתי הספר תוך שמירה על " שקט תעשייתי " , כדי להתמודד בהצלחה עם התנגדויות . משרד החינוך היה מודע להתנגדות מצד בתי הספר החרדיים וללחץ הפנים - קהילתי שניסה למנוע מהם להצטרף לזרם הממלכתי - חרדי , ומשום כך הוא נמנע מלצאת בקמפיין מול הקהילה החרדית או מול מוסדות חינוך חרדיים שעשויים להיות קהל יעד להצטרפות למדיניות החדשה . כאמור , משרד החינוך נמנע גם מפרסום הסדרים מחייבים . גישה זו של משרד החינוך לא הייתה אפקטיבית . היא הותירה ברחוב החרדי קולות חד - צדדיים של התנגדות שהונחתה ואורגנה על ידי ההנהגה הרבנית והפוליטית המרכזית של החרדים . המתנגדים עשו שימוש נרחב בעיתונות החרדית וכן בפשקווילים שפורסמו ברחובות הערים החרדיות , והפעילו לחץ רב על מקבלי ההחלטות בבתי הספר החרדיים שביקשו להצטרף לזרם הממלכתי-חרדי . כל אלה השפיעו על הורים רבים וגם על מנהלים שחששו מהלחץ החרדי , כמו גם מהסכנה שעליה התריעו רבנים ועיתונים חרדיים . המלצותינו על מנת להרחיב את זרם החינוך הממלכתי - חרדי ולמסדו כאפשרות בחירה העומדת לפני כל ההורים החרדים אנו ממליצים : ) 1 ( לצרף בתי ספר רבים ככל האפשר לחינוך הממלכתי - חרדי ולבנות בתי ספר חדשים , כדי לחזק את הלגיטימיות של החינוך הממלכתי - חרדי ולאפשר לו
|
|