|
|
עמוד:1
פרק א המשפט , הדיבור ( אלג ' מלה , אלכלאם ) . 1 שום שער משערי הרקמה ( אללמע ) לא יוחד לדיון במשפט הדקדוקי , לא במהותו של מושג זה , ואף לא במונחים שנועדו לו , ולהוציא את שער לה ( לד ) , הקרוי בשאלה לדעת ( פי אלאסתפהאם ) , שום שער לא נועד לפרש סוג מסוגיו של המשפט הדקדוקי . לפיכך כל מי שבא לתאר מושג זה , כיצד פירשו בעל ספר הדקדוק ( כתאב אלתנקיח ) , מה המונחים שהועיד לו ומה הסוגים שסייג בו , צריך שילקט פרטי דברים מתוך עניינים שנאמרו אגב דיון במושגי דקדוק אחרים , והוא שאני עומד לעשות בפרק זה . . 2 והרי מקצת עניינים הנוגעים למשפט הדקדוקי , שמצאתים בכתאב אלתנקיח . על צירופים כגון " הלך מן " ( לד , , ( 23 " ראובן לא " ( לד , , ( 12 " מן לא " ( לה , 4 ) נאמר שאין הם יחידות הבעה העומדות בעצמן , לפי שאין בהם , בכל אחד מן הצירופים הללו , חיבור של שני מושגים לפחות , אף על פי שכל אחד מהם יש בו שתי מילים ( = 24 — 21 , 23 לד , . ( 14 — 11 הפועל המסוים לעומתם יש בו חיבור של שני מושגים , והם הפועל והשם המובע בכינוי הפועל החבור . הפועל חמק בשיר השירים ה , ו " ודודי חמק " מעמיד משפט דקדוקי כי " שם נסתר בו הוא כינוי שב אל ודודי" ( לד , . ( 19 מילת שחו , שביחזקאל מז , ה " כי גאו המים מי שחו " יש בה " פועל ופועל וזה כלל " ( פעל ופאעל והד ' ה ג ' מלה ; = 24 , 224 רמב , . ( 8 ועוד נאמר , שצירוף כגון שמות ג , יג , " ואמרו לי מה שמו " , אינו יחידת הבעה העומדת מכוח עצמה , לפי שצירוף זה מביע את התנאי ( אלשרט ) , וזה לעולם אין הוא עומד בעצמו ומכוח עצמו , אלא הוא צריך ל " תשובה ישלם בה הדבר " ( ג ' ואב יתם בה אלכלאם ; = 15 , 51 סה , , ( 4 והתשובה של התנאי שלפנינו היא " מה אומר אליהם " ( שם ) . נמצא שהיה בתודעתו הדקדוקית של ר ' יונה המושג בדבר יחידת הבעה העומדת בפני עצמה ומכוח עצמה , יחידה זו צריך , שהדבר ישלם בה , ועליה להיות חיבור של שני מושגים לפחות . . 1 [ בסעיף זה ובבא אחריו דן בקר , ריב " ג , עמ ' . 225 § 328 — 327 ] . 2 [ כלומר : משפט . ]
|
|