|
|
עמוד:7
פתח דבר בדבריה המרגשים בטקס הדלקת המשואות בשנת , 2013 שפתח את חגיגות יום העצמאות ה 65 למדינת ישראל , אמרה פרופ׳ תמר רוס כי היא מדליקה את המשואה ״לכבוד האומץ לגלות שמרנות מפוכחת בעולם המודרני , המצרפת אחריות כלפי המורשת היהודית עם קשב למציאות משתנה ולתובנות חדשות ... ״ . קובץ מאמרים זה ינסה לעקוב אחר האומץ , השמרנות המפוכחת , התובנות המתחדשות והקשב למציאות המשתנה , ששזורים באופן בלתי ניתן להפרדה בהגותה הענפה של פרופ׳ רוס . האומץ - משום שלמרות שבראשית דרכה האקדמית התחנכה תמר רוס על ברכי הפוזיטיביזם ההיסטורי , היא פנתה למחוזות פילוסופיים חדשים , אשר מחד גיסא אתגרו את עולמה הדתי ואת טענות האמת שלו , ומאידך גיסא אפשרו לתקף אותן מחדש באופן מעמיק ושונה ; ומשום שלא חששה להציג את עמדותיה התאולוגיות אל מול התפיסות הדתיות המקובלות , למרות החשד והאנטגוניזם שעוררו . אך האומץ לא בא על חשבון השמרנות המפוכחת אל מול עולם אקדמי ליברלי , ובעיקר אל מול הפמיניזם , שראה בעולם הדתי את מקור הפטריארכיה והאפליה כלפי נשים . לצד ההזדהות עם רעיון השוויון והכבוד לנשים באשר הן , פיתחה תמר רוס מערכת תאולוגית מורכבת המאפשרת להכיל רעיונות אלה מבלי לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו של העולם הדתי . רוס , על פי עדותה , מעולם לא החשיבה את עצמה כפמיניסטית , אך כתיבתה ובעיקר השפעתה מוכיחות את ההפך . העיסוק האינטלקטואלי , ההגותי והמחקרי המרכזי שלה הוא בתאולוגיה , ושאלות של פמיניזם ומגדר טופלו על ידיה לכאורה רק כ״חקר מקרה״ . עם זאת , לא ניתן להמעיט בחשיבות ההשפעה שהייתה לכתיבתה בנושא של יהדות ופמיניזם , בארץ ומחוצה לה . ייתכן שדווקא הבסיס התאולוגי הוא שגרם חרדה לא / נשים מסוימים בממסד הדתי , ולאחרים , ובעיקר לנשים רבות - להתרוממות רוח , כי הנה סוף סוף יש מי שנותנת ביטוי תאולוגי , דתי , עמוק , לתחושות שמלוות אותן זה זמן רב . מחקריה של תמר נגעו ככל הנראה בעצב חשוף ורגיש של האורתודוקסיה , הן בהקשר הפמיניסטי והן בהקשר התאולוגי הרחב יותר .
|
|