|
|
עמוד:יג
פתח דבר ארשה לעצמי לפתוח בגילוי נאות שהוא מסממני העת הזאת . משנת תשל " ו ועד שנת תשס " ה ליוויתי את האירועים וההתפתחויות הנוגעים למעמדה הציבורי של הלשון העברית בתוקף תפקידי כמנכ " ל האקדמיה ללשון העברית . לפני שנים אחדות כתבתי ספר , " מלשון יחידים ללשון אומה " , העוסק בתולדות התפתחותו של הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ " ב - תרפ " ב . מבחינה מסוימת הספר המוגש בזה לקורא הוא מעין המשך לו . משחלפה שנת השישים להקמת מדינת ישראל הגיעה העת להתבוננות מעמיקה במעמד הלשון העברית במדינה שבדרך ולאחר הקמתה . במבוא נסקרות בקצרה כמה התפתחויות , הצעות ויזמות שחיזקו את מעמדה הציבורי של העברית בתקופת המדינה בדרך . בשאר פרקי הספר נבחנת הלכה למעשה ההתפתחות ההיסטורית , הערכית האידאולוגית של מעמד הלשון העברית ברשות הרבים - במסגרות ממלכתיות , ציבוריות והתנדבותיות . כמו כן מתוארים מאמציהם של מנהיגי המדינה להעמיד את העברית כערך מרכזי בעיצוב דמותה התרבותית של ישראל ומעורבותם בייסוד האקדמיה ללשון העברית כמוסד המופקד בחוק על חקר הלשון ותקנתה . הספר עוסק גם במאבק בהשפעת הלעז בכל שנות המדינה ובמעמד הלשון הערבית בישראל . הספר רובו ככולו מבוסס על מקורות ראשוניים : מסמכים השמורים בגנזך המדינה , בארכיון האקדמיה ללשון העברית , בארכיון הכנסת ובארכיון בן גוריון ומאמרים שפורסמו בעיתונים . אני חב חובת הוריה לאלה שסייעו לי במהלך כתיבת הספר . ראשון לכולם ידידי ורעי ד " ר גבריאל בירנבאום , אשר הרעיף עליי מידיעותיו , הקדיש לי שעות רבות מזמנו , קרא את כל כתב היד והאיר את עיניי בענייני סגנון ותוכן . לפרופ ' משה בר אשר , ידידי משכבר הימים והשנים , עורך סדרת " אסופות ומבואות בלשון " שהספר נדפס בה , על טיפולו המסור והמהיר בכתב היד ועל העידוד הרב שהעניק לי . למיכל זפט _, מנהלת חדר העיון בגנזך המדינה ולהלנה וילנסקי העובדת לידה . לשלמה גולדברג , ידידי הטוב והמיטיב , מנהל מחלקת ההשאלה בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי . לרבקה מרקוס , מנהלת ארכיון הכנסת וליוסי דולב . ליהודית גידלי , מנהלת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת , ולנאוה איזין מהארכיון לתולדות החינוך
|
|