|
|
עמוד:9
הנשיא הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים יהודה לייב מאגנס . בפרוטוקול האספה צוין גם ש״דוקטור יוסף , סטודנט לשעבר בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות , בא בהזמנה מיוחדת״ , ואפשר אפוא להניח שהרב יוסף השתתף בכמה מישיבותיה השבועיות של האגודה . בשנת 1901 הוכיח הרב יוסף שעל אף היותו ציוני הוא עדיין משתייך למחנה היהדות הליברלית ולתאולוגיה המשוכללת שלו – מונותאיזם אתי . מתחילת נובמבר פרסם הרב יוסף סדרת מאמרים בחמישה חלקים בשבועון Allgemeine Zeitung des , Judentums סדרה המותירה על הקורא רושם שמדובר בסיכום של תמצית התאולוגיה הליברלית . החיבור הארוך , שכותרתו “ Die Sittenlehre des Judentums ” ( האתיקה של היהדות ) , נראה כגרסה עיתונאית אפולוגטית של הספר Ethik des Judentums מאת לצרוס , שהכרך הראשון שלו הופיע ב . 1898 דבריו של הרב יוסף , ש״היהדות היא הראשונה ששילבה דת ומוסר בעקביות אידאליסטית אמתית״ , נכתבו ברוח דומה מאוד לרוחה של התאוריה של תנועת הרפורמה , העוסקת בתרומתה המכרעת של היהדות להתפתחות התרבות האנושית . דחיית המיסטיציזם כלא מוסרי , הכבוד לנביאי ישראל בתור המורים הראשונים של האתיקה האוניברסלית , ״שהיום נעשתה תורתם לטוב הכללי של כל האומות המתורבתות במערב״ , והשורשים היהודיים של כל מה שהוא מוסרי בנצרות – כל היסודות הקלסיים הללו נדונים זה אחר זה בחיבורו של הרב יוסף . לעומת זאת הלאומיות היהודית אפילו איננה מוזכרת בו . לבסוף , ב , 1902 לאחר 12 שנים שבהן חיבר מחקרים ומאמרים ושימש מורה פרטי , הוצע להרב יוסף כס הרבנות בעיירה קטנה בפומרניה , שטולפ ( ; Stolp היום העיירה הפולנית סוופסק [ , [( S ł upsk המקום שאליו הוגלה התאולוג הצעיר והמרדן פרידריך שלאיירמכר ( Schleiermacher , 1768 – 1834 ) בידי הממונים עליו בכנסייה הפרוטסטנטית בדיוק מאה שנה קודם לכן . בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בשטולפ כ 500 נפש , רובם מתבוללים מאוד . כרבנים ליברלים רבים בדורו Kurt Wilhelm , “ Der zionistische Rabbiner ” , in H . Tramer ) ed . ( , In Zwei Welten , Tel 5 Aviv 1962 , p . 65 Max Joseph , “ Die Sittenlehre des Judentums ” , AZJ 45 ) 1901 ( , p . 536 ; 46 ) 1901 ( , 6 pp . 547 – 550 ; 48 ) 1901 ( , pp . 571 – 573 ; 49 ) 1901 ( , pp . 584 – 586 ; 50 ) 1901 ( , p . 595 . Moritz Lazarus , Die Ethik des Judenthums , Frankfurt 1898 7 הכרך השני הופיע ב , 1911 לאחר מות המחבר . אחד הפילוסופים המובילים של היהדות הליברלית , הרמן כהן ( , ( 1918 – 1842 תקף בחריפות את לצרוס על ההנחה שיש בכלל ״אתיקה יהודית״ ; ראו Hermann Cohen , “ Das Problem der Judischen Sittenlehre ” , Judische Schriften , Berlin 1924 , III , pp . 1 – 35 Joseph ) n . 6 above ( , AZJ 45 , p . 536 8 ibid . 46 , p . 548 9 10 שלאיירמכר שימש כומר החצר בשטולפ בשנים . 1804 – 1802 לפי כמה מהביוגרפים שלו היו אלה הימים האומללים בחייו .
|
|