חיים בצל השואה

עמוד:14

אם כך , חוויות השואה של שז " ך היו מצומצמות למדי – והוא עזב את ורשה עוד בטרם הוקם שם הגטו ( באוקטובר . ( 1940 אולם החוויות שחווה באותם חודשים ספורים , וסיפורי הזוועה ששמע במהלך השואה ובעיקר אחריה , עוררו את העניין העמוק שלו בשואה . פנקסי ההר , במיוחד השישי , מלאים בתיאורים מפורטים של חיי הגטו ושל מחנות ההשמדה שאסף שז " ך מפי ניצולים וקרא בספרות התיעוד המועטה על השואה שהחלה להופיע בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ( כגון ספרו של יחיאל די – נור , הלא הוא ק . צטניק , " סלמנדרה " . ( רוב התיאורים המופיעים בספר זה , אם כן , שאובים מכלי שני . אולי דווקא ריחוקו היחסי מן המאורעות אפשר לו לעסוק בהם ובהנצחתם באופן כה אינטנסיבי וגם לבצע חשבון נפש דתי כה נוקב בעקבותיהם . מיד עם עלייתו נרתם שז " ך לפעילות מפלגתית ותרבותית בתנועת " הפועל המזרחי " . כפי שהראתה חוה אשכולי , שז " ך התנגד לעמדה שרווחה בקרב הנהגת ה " מזרחי " שגם נוכח הידיעות על השמדת היהודים עדיף להתמקד בחתירה למדינה יהודית . שז " ך טען לעומתם שיש להשקיע מאמצים ניכרים בהצלת יהודי הגולה ללא קשר למאבק למען עלייה והקמת מדינה , אך ניסיונות השכנוע שלו עלו בתוהו . לאחר קום המדינה התמנה שז " ך למנכ " ל משרד הדתות וכיהן בתפקידו למעלה מעשרים שנה , עד נובמבר . 1968 גולת הכותרת של פועלו בתפקידו זה הייתה טיפוח מקומות קדושים , כתחליף למקומות הקדושים המסורתיים המרכזיים ( הכותל המערבי , מערת המכפלה בחברון וקבר רחל בפאתי בית לחם ) , שלא נכללו בגבולות מדינת ישראל הצעירה . שז " ך ניסה – בהצלחה לא מבוטלת – להפוך מקומות קדושים שוליים יחסית למרכזיים ( כמו קבר רשב " י במירון ) ולחדש מקומות נוספים , כמו " סלע החורבן " ליד בית שמש . הוא עיצב מנהגים שונים סביב מקומות קדושים אלה ועודד עלייה לרגל אליהם בזמנים שונים . במסגרת תפקידו היה שז " ך הממונה על הר ציון , מקום שבו נמצא , לפי מסורת עממית , קברו של דוד המלך . הר ציון היה למעשה החלק היחיד מהעיר העתיקה שנכלל בתחומי מדינת ישראל לאחר תום מלחמת העצמאות . שז " ך קיווה להקים בו מרכז רוחני תוסס שימשוך אוכלוסייה דתית , מסורתית וחילונית ויעניק למדינה את הצביון הדתי בצד הממלכתיות החילונית שאותה הנהיג ביד רמה בן – גוריון . בשנים הראשונות 19 י ' די – נור ( ק . צטניק ) , סלמנדרה , י " ל ברוך ( מתרגם ) , תל אביב תש " ז . 20 אמנם ראו להלן בעמ ' , 20 שם שז " ך אומר ששהה בגטו ורשה בחודשים הראשונים להקמתו , אך ייתכן שהוא מתכוון לחודשי הכיבוש הגרמני הראשונים . 21 אביחי צור ניתח את היומנים שהשאיר איש הזונדרקומנדו זלמן גרדובסקי והדגיש שהימצאותו " בלב הגיהינום " אינה מאפשרת את הניתוח האובייקטיבי של המאורעות ואת הנכונות לבחון באופן ביקורתי את האמונה . ראו את אחרית הדבר שלו : "‘ מדוע היינו כך ולא אחרת לגמרי ' : קריאה ביומנו של זלמן גרדובסקי " , בתוך הנ " ל ( עורך ומתרגם ) , בלב הגיהינום : יומנו של אסיר וממנהיגי מרד הזונדרקומנדו באושוויץ , תל אביב תשע " ב , עמ ' . 316 - 307 22 ח ' אשכולי ( וגמן ) , " הפן הציוני במדיניות הציונות הדתית בארץ ישראל לנוכח השואה " , יד ושם : קובץ מחקרים כט ( תשס " א ) , עמ ' , 233 - 219 ובמיוחד עמ ' . 225 23 ראו ד ' בר , לקדש ארץ : המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל , 1968 - 1948 ירושלים תשס " ז . 24 " הבעיה היהודית והציונית היום היא יצירת הרגשת ההזדהות שהתרופפה הרבה בזמננו עקב הקמת המדינה , לא רק בחוץ לארץ אלא גם בארץ ... המדינה היא יסוד מרכזי , מרחיקה כל מה שמחוצה לה

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר