מבוא

עמוד:7

מבוא עופר שיף תפיסות רווחות על ראשית התנועה הציונית קושרות את התעוררותם הציונית של מנהיגים מכוננים כמו פינסקר ( לאחר ' סופות בנגב ' ) והרצל ( עקב משפט דרייפוס ) עם התפכחותם מהבטחות האמנציפציה ומסיכויי ההשתלבות בארצות מושבם . הצגה זו של הדברים מגלמת טענה בעלת מסר מתריס נגד יהודי התפוצה , ציונים ושאינם ציונים , הרואים בהבטחות האמנציפציה ובהשתלבות היהודית בחברות הרוב הלא יהודיות בסיס וחלק בלתי נפרד מזהותם היהודית הקבוצתית . המסקנות הפסימיות לגבי סיכויי הקיום היהודי בתפוצה מציבות אתגר רב עצמה בייחוד למי שתופסים את הזהות היהודית האידאלית כזהות ממוקפת , כלומר כחלק מרצף השתייכויות לתרבות וללאום של חברות הרוב הלא יהודיות , ולאו דווקא בקונטקסט של התגוננות מפני עוינות אנטי יהודית מובנית במערכת היחסים שבין יהודים לבין סביבותיהם . אתגר זה התעצם לאור הקמת מדינת ישראל , משעה שנהפכה מדינת העם היהודי למוקד ההזדהות גם למי שמאמינים בערכה החיובי של ההשתלבות ואינם מסכימים לטענה שהזיקה ל ' מולדת ' היהודית הריבונית בארץ ישראל גוזרת בהכרח תחושת זרות כלפי סביבות הרוב הלא יהודיות . קובץ זה אינו בא לבחון עד כמה מבטאים הלקחים ' המפוכחים ' את ההשקפות הציוניות ביישוב ובחברה בישראל : עד כמה מדויק להציג את ההשקפות היישוביות והישראליות כתפיסות שוללות גולה , וכגישות הדוחות בספקנות כל אפשרות של זהות יהודית המבוססת על רצף וקשרי גומלין בין שייכות יהודית לשייכויות תרבותיות ולאומיות נוספות . שאלת יחסם של היישוב והחברה בישראל לתפיסות זהות ' גלותיות ' המושתתות על רצף זה נדונה בהרחבה בקובץ ג ָּ לויות ישראליות , היוצא לאור עם קובץ זה והעוקב לו ב ' סדרת נושא ' של כתב העת עיונים בתקומת ישראל . הקובץ הנוכחי , מולדות בגולה , מעמיד במוקד את נקודות הראייה של התפוצה ואת תפיסות השייכות - זרות שהן מבטאות כלפי המולדת הריבונית היהודית בארץ ישראל וכלפי סביבות הרוב של התפוצה . אסופה זו איננה יכולה ואיננה מתיימרת להיות מדגם מייצג של כלל האתגרים והסוגיות הנוגעים להשקפות התפוצה וליחסיה עם ישראל . על רקע קוצר יריעה בלתי נמנע זה אבקש אפוא לבחון במבוא לא רק את הסוגיות העיקריות הכלולות בקובץ , אלא לא פחות חשוב –

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא