מבוא: מחוזות הזיכרון של מיכאל פייגה דוד אוחנה

עמוד:13

הארץ – רצויים בעיניו . פוסט ציוני ( להבדיל מאנטי ציוני ) הוא מי שמעריך כי תהליכי השינוי הללו כבר הסתיימו . הופעתן של גוש אמונים ושלום עכשיו הייתה תוצאה של שני משברים עקרוניים בתהליך הציוני . הראשון היה הקמת המדינה והתבססותה , ובעקבותיו השאלה : מה משמעותה של הציונות לאחר שנוצר בסיס איתן ליהודי מודרני בארץ שעברה תהליך של עברות ? המשבר השני קשור במשבר הראשון : אם ישראל כבר קמה , ובמובן זה הגשימה את הרעיון הציוני , מה יש לעשות במרחבים נוספים ? האם העקרונות הציוניים חלים עליהם או שמא יכולה המשימה הציונית לתחום את עצמה בגבולות המצומצמים של כיבושי מלחמת העצמאות ? הציונות , כטרנספורמציה מתגלגלת ומתקדמת של אנשים וקרקע , נבלמה עוד לפני מלחמת ששת הימים . אך משנפתחו לפתע המרחבים החדשים , נוצר מתח בין הספר החדש הקשור לעברו המיתי של העם ובין חוסר היכולת לממש בו את התכנית הציונית ולעשותו ' שלנו ' . בין גוש אמונים לשלום עכשיו לא הייתה אפילו הסכמה מינימלית על תפיסות הזמן והמרחב . גם ויכוח לא יכול להתקיים בין מי שמחפש את מקום קבר יוסף כדי לקדשו ובין מי שטוען שאין לו כל עניין לדעת היכן מצוי הקבר . וכך אשר לממד הזמן : גוש אמונים מתייחסת לזמן מיתי מעגלי , החוזר לימי קדם ומחיה אותם ; על כן מושגי המפתח בתפיסתה הם זיכרון ושיבה . שלום עכשיו והמחנה היוני מתפקדים בזמן הומוגני וריק הנע רק קדימה . הזמן של המתנחלים הוא הזמן הגדול של הלאומיות היהודית : הוא מתחיל בהבטחה אלוהית ומסתיים בתהליך משיחי של גאולה . בסיפור ארוך טווח זה הערבים הם משניים . הזמן של שלום עכשיו והמחנה היוני הוא הזמן הקטן של הציונות : תחילתו בתנועה הציונית ובעליות הראשונות ולא באברהם אבינו . גוש אמונים ושלום עכשיו אינן שייכות לאותו זמן ואין ביניהן שפה משותפת בנוגע למרחב . מה הפלא שלכל אחת מהן דימוי שונה בנוגע לזהות של אותה מדינה ? כשראיין פייגה את בני קצובר באלון מורה שליד שכם , שאל האחרון את המראיין למקום מגוריו . פייגה השיב : ' פסגת זאב ' ( שכונה יהודית בירושלים הממוקמת מעבר לקו הירוק ) . ' יופי ' , שמח קצובר , ' אז גם אתה מתנחל ! ' פייגה חשב לעצמו באותו רגע : ' אותך יפנו כדי להשאיר אותי ' . לאור זאת ניתן להבין את דברי פייגה כי הסכמי אוסלו היו ויתור ישראלי על חלק מכיבושי 1967 תמורת לגיטימציה פלסטינית ובין לאומית לשמירה על הגבולות שהושגו ב . 1948 בממד הזמן תפסה גוש אמונים את ההיסטוריה כסיפור ( story ) עם התחלה , אמצע וסוף , שיש לו פרקים המתווים את העלילה החל בנקודת מוצא מיתית 7 שם , עמ ' . 18

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר