דוברי רוסית צעירים בישראל: ניצניה של מחאה אתנית

עמוד:11

ראשיתו של הארגון בשנת , 2007 בפעילותם של צעירים דוברי רוסית במועדון קולנוע שארגנו על גג בניין בתל אביב . בשנתו הראשונה היה ‘ פישקא ' בבחינת תכנית הרצה של הפעילים הללו לאחר שסיימו את לימודיהם בתכנית ‘ גוונים ' — עולים למנהיגות קהילתית ולפלורליזם יהודי . בשנת 2010 נרשם הארגון כעמותה ובתחילת דרכו פעל בשיתוף הישיבה החילונית ‘ בינה ' , במבנה של הישיבה בתחנה המרכזית בתל אביב . בשנת 2011 העביר את פעילותו למבנה ששכר ברחוב אילת 7 בתל אביב . המבנה כלל חדר מרווח ובו מדפים עמוסי ספרים ברוסית במגוון תחומים — ספרות , אמנות , היסטוריה ועוד , שהוצעו למכירה . לעתים , בעת האירועים שנערכו במקום ישבו המשתתפים , דפדפו וקראו . המבנה , שכלל גם חצר גדולה , שכן בסמוך לדולפינריום , קרוב לשפת הים ולמרכז העיר , מיקום אידאלי לתושבי העיר הצעירים . ביוני 2013 נסגר המבנה מסיבות ביורוקרטיות . בשנתיים האחרונות לפעילותו משך אליו המקום מאות צעירים דוברי רוסית ועברית ואף תיירים מזדמנים ונהיה למרכז תרבותי וקהילתי משמעותי וייחודי של דוברי רוסית . לארגון אתר אינטרנט פעיל וקבוצת חברים בפייסבוק . ארגון ‘ פישקא ' נוסד ונוהל עד לא מכבר בידי שתי נשים צעירות בשנות השלושים לחייהן , נשואות ואימהות לילדים : הלן בוצ ' ומנסקי , אשת היי טק , שארגנה בעבר פסטיבל רוק לדוברי רוסית על חוף הכנרת ; וריטה ברודניק , עובדת סוציאלית במקצועה . לאחרונה פרשו השתיים מתפקידן בשל תחושת מיצוי לטענתן . ‘ פישקא ' הוא מוסד ללא כוונות רווח שפעילותו ממומנת מקרנות שונות כגון קרן ג ' נסיס והקרן החדשה . בארגון כ 25 אנשי צוות קבועים העובדים בשכר חלקי או בהתנדבות , וקהילה גדולה של מאות חברים המשתתפים בפעילות באופן שוטף או מזדמן , תומכים ומתנדבים . הארגון מאופיין בהיעדר מבנה ארגוני ביורוקרטי נוקשה . לאורך שנים התקיימו בו מיזמים חברתיים ותרבותיים ופעילויות בהתנדבות כגון ‘ ארט אוף טיים ' — סדנאות אמנות לקשישים דוברי רוסית , ‘ מחוגים ' לציון חגים ולעריכת טקסים , ו ' תיאטרלקה ' להפקת מחזות תאטרון . אחת ממטרותיו העיקריות , אף שאינה מוצהרת , היא לשמש מקום מפגש , בילוי והיכרויות לרווקים ורווקות דוברי רוסית המעוניינים בקשר זוגי . חברי ‘ פישקא ' מטיילים יחד בארץ ובעולם , חוגגים ימי הולדת וחגים ומספקים זה לזה רשת תמיכה מקצועית — סיוע בחיפוש עבודה וביצירת קשרים מקצועיים , אפשרות לרכוש ניסיון בארגון האירועים במקום ויצירת שיתופי פעולה אמנותיים . בקרב אנשי הצוות בולטים אמנים , אנשי תאטרון , רקדנים , משוררים , ציירים , מעצבים ועיתונאים שיש להם זיקה לתרבות הרוסית - סובייטית ולתרבות הישראלית כאחד . יחסם של חברי הארגון ליהדות ולמסורת היהודית הוא רבגוני . חלקם קיבלו חינוך יהודי אורתודוקסי ואחרים חינוך פלורליסטי , חלקם מתקרבים לדת ואחרים חוזרים בשאלה , חלקם עברו קורסי גיור , חלקם חילונים מאמינים ואחרים אתאיסטים . הרבגוניות , המאפיינת גם את הפעילות , מערערת על התפיסה הסטראוטיפית של יהודים רוסים חילונים או אנטי דתיים . המאפיין הרשמי של הארגון הוא עיסוק ביהדות ברוח של סובלנות וריבוי דעות . לפי שעה ( סוף שנת 2016 ) נראה שפסק הארגון לפעול , בין השאר בגלל סגירת המבנה ובשל פרישתן של שתי המייסדות .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר