|
|
עמוד:7
דוברי רוסית צעירים בישראל : ניצניה של מחאה אתנית אנה פרשיצקי ולריסה רמניק פתיח מאמר זה מביא ניתוח סוציולוגי ראשוני של המאבק החברתי והתרבותי של ישראלים צעירים ממוצא רוסי , ובוחן את התופעה מנקודת מבט דורית , מגדרית , מעמדית ואתנית . בשנים האחרונות החלו להיראות בישראל כמה התארגנויות עצמיות מקרב נציגי בני דור וחצי המקדמים מגמה חדשה של התעוררות אתנית ( שניתן לפרשה כהשמעת קול חתרני ואף כמחאה ) של דוברי רוסית . אף שאינם רבים , הם מצליחים לעורר תשומת לב ציבורית באמצעות ארגון של אירועי תרבות , כתיבה של יומני רשת ורשומות במרשתת וכתבות בערוצי תקשורת בעברית וברוסית . זוהי מחאה של בני מעמד ביניים חדש שעמו נמנים בעלי תארים אקדמיים שגדלו והתחנכו בישראל , שעובדים במקצועות חופשיים , בתקשורת , בחינוך ובהיי טק . הם רואים את עצמם כעילית ישראלית רוסית חדשה וכאקטיביסטים הנאבקים למען שינוי חברתי . מנהיגי המחאה מציבים ארבע מטרות מרכזיות : ( 1 ) להכיר בלגיטימיות של התרבות הרוסית סובייטית בישראל , כולל דיבור בשפה הרוסית במרחב הציבורי וציון חגים חשובים ; ( 2 ) להכיר ביהדותם של העולים מברית המועצות לשעבר ולפתור את בעיית הנישואין והקבורה של אלה שאינם מוכרים כיהודים בישראל ; ( 3 ) לפתור את בעיית הקצבאות של העולים המבוגרים ; ( 4 ) להילחם בהתבטאויות מיזוגניות , סקסיסטיות וגזעניות כלפי נשים ממוצא רוסי ובסטראוטיפים מגדריים כלפיהן . שלא כקבוצות מיעוט אחרות , שנוקטות דרכי פעולה מוכרות כמו ארגון הפגנות ופעולות עימות המוניות , המחאה הרוסית מתבטאת בקבוצות המארגנות פסטיבלים עירוניים ואירועי תרבות , משתתפות בכנסים ומופיעות באמצעי התקשורת הכתובים , המשודרים והמקוונים . כל אלה יוצרים שיח רוסי ביקורתי חדש התובע נראות בפסיפס הישראלי החברתי וכבוד לזהותם התרבותית בת הכלאיים . חברה
|
|