|
|
עמוד:7
מבוא – מה פתאום ‘ השקפת עולם ' ? טוענים שכבר אי - אפשר להציג השקפת עולם כי העולם מורכב מדי ; כי הוא צפוף ; כי אין נקודת תצפית שממנה אפשר באמת להשקיף עליו ; כי גם אם נצא לחלל כל מה שנראה זה כדור כחול גדול . ומכל מקום לא נוכל אלא לראות שהוא קטן , צדדי ומקרי באוקיינוס האינסופי של מאות מיליארדי הגלקסיות . הכול נכון . אבל כל אלה הן דווקא עוד סיבות מצוינות לכתוב ספר קצר על השקפת עולם . סיבה נוספת היא שיש לי השקפה - והיא מוצאת חן בעיניי . ואני לא מפסיק לשתף אנשים קרובים בחלקים ממנה . ומכיוון שהיא הולכת ומתגבשת אצלי כל הזמן , ואני מוסיף כל העת לשתף אנשים קרובים בחלקים ממנה , בא כנראה הזמן לרכז את כל מרכיביה במסגרת אחת : בין שתי כריכות , בקובץ אלקטרוני , בזה ובזה , מה שיצא . אני משוכנע כמו כן שהיא מעניינת מספיק ויש בה כדי לדבר אל יותר מאשר אל אנשים קרובים , והיא חשובה ויש בה משום הבטחה לפוריות חינוכית , חברתית , קהילתית , פוליטית . ובכלל , כל הטיעונים האלה נגד עצם האפשרות להציג השקפת עולם הם ביטוי להשקפת עולם רווחת בימינו שאפשר לסכמה בשתי מילים : בריחה מאחריות . אין להבין מכך שקבלת אחריות משמעותה הצגת השקפת עולם הרמטית . ולפיכך השקפת העולם שאציג בספר הזה איננה חפה מפינות או מאזורים שלמים שאינם בהירים ואינם חד - משמעיים , אבל יש הבדל עצום בין אי - בהירות וחוסר חדות הנובעים מתוך השקפת עולם מאורגנת ומחו ּיבת שמתייחסים אליה - לבין אי - בהירות וחוסר חדות כשיטה , כעיקרון , כנקודת מוצא . למשל , אם ידיעת שוליותו האסטרונומית של כדור הארץ אמורה להביא אותנו לצניעות ( ״ענווה קוסמית״ ) , כמו שהמליץ לא מזמן הסופר מישקה בן-דוד בספרו מ - 2011 החיים , האהבה , המוות : מסע לגיבושה של פילוסופיה על פי המדע , או כמו שהמליצו חז״לינו כבר בפרקי אבות ( " דע מאין באת ... " ) או בתהלים ( " מה אנוש כי תזכרנו ... " ) , אז מדובר בתודעת יחסיות פורייה ומועילה . תודעה כזו אמורה לחזק בכל אחד מאתנו את חוש הפרופורציה , האמו ּן מעצם הגדרתה על הבחנה בין עיקר לתפל , בין כלי למטרה , בין דרגות של רוע וכן הלאה . דבר אחר לחלוטין הוא להסיק מקטנותו של כדור הארץ מסקנה שממילא ' הכול יחסי ' , ולכן אין שום חשיבות לפעולה כזו או למחדל
|
|