|
|
עמוד:7
תודות ראשית , ברצוני להודות למרואיינים שלי עבור ספר זה , אשר פתחו בפניי את לבם ואת ביתם ואפשרו לי הצצה אל חייהם המרתקים . ספר זה מוקדש להם . תודה מקרב לב שלוחה לבאים : לפרופ ' גליה צבר על שהאמינה בי ובפרויקט זה מראשיתו ועל הערותיה המחכימות והמעודדות , לפרופ' סטיבן קפלן על התמיכה והעידוד ועל ההזדמנות ללמוד מהערותיו , לפרופ ' יאן אבינק על האמונה , הסיוע ועל הארת הקשרים נוספים , לפרופ ' לין שלר , עורכת שותפה של הסדרה " עכשיו אפריקה " , אשר האמינה בפרויקט זה וביקשה להוסיף את הדגשים התיאורטיים אשר אני סבור כי תרמו רבות לתוצאה הסופית , לפרופ ' חגי ארליך על פתח הדבר ולד " ר לאו כהן על הקריאה המעמיקה וההערות המחכימות . תחילת העבודה על ספר זה היא בהיותי עמית מחקר במכון דניאל ס . אברהם שבאוניברסיטת תל אביב בשנים , 2015 - 2014 ותודתי למכון המחקר ולעומד בראשו , פרופ ' רענן ריין , על הזדמנות זו . תודה להוצאת פרדס ולעורכה הראשי , דויד גוטסמן , על המקצועיות והסבלנות , לנעם קצב על עבודת העריכה המעמיקה והמקצועית , לגדעון אגז ' ה , הצלם המחונן והחבר היקר על הנכונות לקחת על עצמו את פרויקט צילומי הפורטרטים ולקריס מורדכוביץ ' על הסבלנות ועל עבודת העיצוב הגרפי המקצועית . תודה אחרונה וחביבה למשפחתי היקרה : אשתי גילת וילדיי אורי ונטע אשר תמיד היו שם בשבילי במסע זה ובמסעות אחרים של החיים . כן ירבו . לבסוף , איני יכול שלא להתייחס להקשר שבו שורות אלו נכתבות : ימים עגומים בהם ממשלת ישראל מודיעה על גירוש של עשרות אלפי מבקשי מקלט מאריתראה ומסודאן ל " מדינה שלישית " . במידת מה , כך אני סבור , גירוש זה מתאפשר בשל בורות עמוקה הקיימת בחברה
|
|