|
|
עמוד:10
לאחר השיחה , חיפשתי פרטים על ה ' מעשה ' המדובר . למדתי מתוך עיון בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בבקשה למנוע את שחרורו המוקדם של שקולניק : " ביום 23 במרס 1993 שוטט אבו סבח ליד הישוב סוסיא . שניים מתושבי הישוב תפסו אותו . הוא דקר בסכין אחד מהם . הם התגברו על התנגדותו . הסכין הוצאה מידו . ידיו נכפתו . רימון רסס שהוסתר בחגורתו ניטל ממנו . הוא הופשט מבגדיו העליונים . יורם שקולניק שמע במכשיר הקשר כי מחבל נתפס וכי השתלטו עליו . הוא נסע למקום האירוע . הוא נטל עמו תת מקלע עוזי [ שהיה צמוד אליו בכל עת ] . הוא הגיע למקום . הוא ראה את אבו סבח שוכב על הקרקע , ידיו כבולות , פניו כלפי מטה , בגדיו קרועים ומופשלים עד למטה מברכיו . סביבו היו כמה אנשים . במקום היו גם כמה חיילים . שקולניק ירה מן המותן צרור כדורים באבו סבח . הוא נפטר במקום . שקולניק אמר כי ' זה מגיע לו ' וכי ' צריך להרוג אותם , וזאת מלחמה ' , ' ברוך שפטרנו ' , ' הוא צריך לשמש דוגמה לערבים שיראו ' . שקולניק הועמד לדין בגין רצח . הוא הורשע בדינו , והושת עליו מאסר עולם . בערעורו לבית המשפט העליון הוא טען לטעות וכן ל ' עונש מופחת' ( כאמור בסעיף 300 א ( א ) לחוק העונשין , התשל " ז . ( 1977 לטענתו , בשל הפרעה נפשית חמורה הוגבלה במידת מה יכולתו להבין את אשר הוא עושה או את הפסול במעשהו או להימנע מעשיית המעשה . שתי הטענות נדחו על ידי בית המשפט העליון [ . [ ... [ שקולניק ] החל בריצוי עונשו . חלפו ארבע שנים . ביום 30 לספטמבר 1997 קצב נשיא המדינה את עונשו , והעמידו על 15 שנות מאסר מיום מעצרו . חלפו עוד שנה וארבעה חודשים . הנשיא הקל ( ביום 25 בינואר 1999 ) בעונשו והעמידו על 11 שנים ושלושה חודשים " ( בג " ץ . ( 89 / 01 מסתבר כי לאחר שוועדת השחרורים קיבלה את בקשתו של שקולניק לשחרור מוקדם ( מרס , ( 2000 הוגשה עתירה נגד החלטה זאת . בית המשפט העליון ביטל את החלטת ועדת השחרורים . בדיון נוסף בוועדת השחרורים ( נובמבר , ( 2000 התקבלה שוב החלטת שחרור מוקדם , ושוב הוגשה עתירה נגדה ; אבל בית המשפט החליט ברוב דעות ( ארבעה מול שלושה שופטים ) לדחותה ולאשר את השחרור המוקדם . שקולניק שוחרר מהכלא כ ' אסיר ברישיון ' ( בניכוי שליש מתקופת מאסרו הקצוב ) בתנאים מגבילים ( כמו איסור כניסה ליש " ע ,
|
|