פתח דבר

עמוד:9

יצירות אמנות , תצלומים , בולים , גלויות , כרזות , תהלוכות , תערוכות , גנים ציבוריים ואפילו מכוניות נוצרו והוקמו כדי ליצור מרחב חזותי אחיד ולכיד המאדיר את הרעיונות הציוניים , מאשרר את כוחה של המדינה הצעירה ומצדיק את פעולותיה . מעצם היותה של ישראל מדינת מתיישבים קולוניאלית , היא הייתה ועודנה מחויבת לעסוק באופן בלתי פוסק בהסתרה ובכיסוי . זירות התרבות החזותית בישראל , שנמנו לעיל ואשר בהן דנים מאמרי ספר זה , מילאו וממלאות אפוא תפקיד קריטי בהצדקת קיומה של המדינה ובהענקת חזות ניטרלית לעוולות מעשה ידי אדם . הן תפקדו כערוצים הבלעדיים למסירת ידע חזותי רשמי ולעיצוב דמותם של המדינה ואזרחיה . כמו כן , הן היוו מכשירי שכנוע יעילים לתמיכה ברעיון הציוני המודרניסטי והמונוליתי ולאישור סמכותה הפוליטית והצדקתה המוסרית של המדינה . זאת באמצעות ארגונו ועיצובו של המרחב הנראה לעין . על כן מחקר חזותי ביקורתי בישראל , החושף את האינטרסים הלאומיים ומפרק את מעטה הניטרליות של תוצריהם החזותיים , חותר תחת מאמציה של המדינה ובמובן זה הוא אנטי ממסדי במובהק . מחקר כזה מאתגר את ההצדקה העיוורת של המעשה הציוני ואת רעיון הזהות הלאומית האחידה , המאוחדת והלכידה שביקש הממסד הציוני לייצב . תחת זאת , מחקרים בתרבות חזותית נענים למגוון של תשוקות או אידיאולוגיות מתחרות שמתקיימות בכל זאת במרחב החזותי בישראל . מחקרים כאלה מסמנים ומייצרים הבדלים בתוך מה שמוגדר כ " זהות " ומייצרים שפה המאפשרת לראות ולהבחין בריבוי של תרבויות חזותיות , המתקיים בו זמנית לצד מה שמוצג בפנינו שוב ושוב כאחדות ולכידות . אם בראשית ימי המדינה גופים כמו הקרן הקיימת לישראל , קרן היסוד , דובר צה " ל או לשכת העיתונות הממשלתית היו אחראים על הפצת מידע ועיצוב זהות , הרי שכמו בתחומים רבים אחרים , גם בתחום התרבות החזותית היוותה כניסת האינטרנט לבתים הפרטיים תפנית פוליטית משמעותית בישראל . החל משנת 2000 התאפשרה בישראל גלישה באינטרנט בפס רחב ללקוחות פרטיים . הפצה וצריכה של מידע בכלל ומידע חזותי בפרט התרחבה והופקעה מידיה הבלעדיות של המדינה . מאז , התרבות החזותית בישראל מתווכת על ידי מכשור דיגיטלי . אמצעים דיגיטליים להפצת מידע חזותי התרבו והשתכללו , אוביקטים חזותיים חדשים נוספו ועמם סוכנים חדשים ליצירתם , צורות חדשות לצריכתם ותנאים שונים להבנת משמעותם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא