|
|
עמוד:13
that marries the social mission of a non - profit or government program with the market - driven ) . approach of a business " ) Social Enterprise Alliance , n . d . גדרון ואבו ( 2014 ) הגדירו ' חברתי ' כל מה שמסייע לקידום האידאלים של מדינת הרווחה המודרנית , כלומר אינטגרציה חברתית ושוויון הזדמנויות לכל אדם בחברה לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בו . נראה כי הגדרה זו מצומצמת יחסית לעומת ההגדרה של , SEUK וספק אם היא כוללת גם נושאים של סביבה או פיתוח קהילתי . גם החקיקה המכוונת באופן ישיר להסדרת מעמדם של עסקים חברתיים לא תמיד מתייחסת לשאלה מהי מטרה חברתית . בבריטניה נקבע בחוק מ 2004 מבנה משפטי חדש של חברות עסקיות הפועלות לקידום מטרות חברתיות ( , ( CIC – Community Interest Companies אך אין בו כל הגדרה מהו ' חברתי ' ; על פי הנחיות הרגולטור המיוחד לסוג חברות אלה , ' חברתי ' הוא כל מה שנראה חברתי בעיני אדם סביר ( . ( The Community Interest Test באיטליה נקבע בחוק מ 2006 כי תחומי הפעילות של עסקים חברתיים הם רווחה , בריאות , חינוך , תרבות וסביבה , שילוב קבוצות מודרות בשוק העבודה וטיפוח המורשת התרבותית . בצרפת נקבע בחוק מ , 2014 המסדיר את פעילותם של עסקים חברתיים למטרות רווח , כי המטרות שעל עסקים אלה לקדם הן תמיכה באוכלוסיות מוחלשות , בניית קהילות מקומיות , קידום שיתוף פעולה אזורי ועידוד צמיחה בת קיימה . ככלל אפשר לומר כי על פי מרבית העוסקים בתחום , קיומה של המטרה החברתית הוא ראשית הדרך אולם בה כשלעצמה אין די — כאמור , היא תנאי הכרחי אך לא מספיק . אשר לקריטריונים הנוספים להגדרת עסק ' חברתי ' — הדעות חלוקות . על פי מרבית ההגדרות עסק אינו נחשב לפועל בשדה החדש של עסקים חברתיים אלא אם יש אינדיקציה מסוימת כי מתקיימים לגביו כמה מאפיינים , שהעיקרי שבהם הוא מתן משקל ניכר למטרות החברתיות במסמכי היסוד של העסק ובדרך התנהלותו . בחלק מן ההגדרות קיימות דרישות גם לגבי צורת המשילות של העסק , דרכי פעילותו , מחויבותו כלפי הסביבה , יחסו לעובדיו , מחויבותו כלפי בעלי המניות , בעלי העניין והלקוחות ובמקרים מסוימים גם מעמדו המשפטי . מאחר שהמאפיין המרכזי של עסקים חברתיים הוא היותם מחויבים לשתי ' שורות תחתונות ' — שורת הרווח ושורת המטרה החברתית — מידת האיזון בין שתי שורות הרווח היא הקריטריון המרכזי להגדרת עסק ' חברתי ' . רצף הארגונים ההיברידיים במרבית הכתיבה האקדמית והמקצועית העוסקת בעסקים חברתיים מקובל למקם את הארגונים שיש בפעילותם מרכיב מסוים של תרומה חברתית לאורך רצף , בהתאם למשקלן של המטרות החברתית והעסקיות בחיי העסק , בדרכי הפעולה היום יומיות שלו , במערכי קבלת ההחלטות שלו ובהערכת הצלחתו . הארגונים הנמצאים משני קצותיו של הרצף מאופיינים הן על פי השדה העיקרי של פעילותם והן על פי שיוכם המשפטי . בקצהו האחד של הרצף מצויים הארגונים העסקיים ששדה פעילותם ה ' טבעי ' הוא השוק העסקי והמאוגדים כחברות למטרת רווח . בקצהו האחר נמצאים הארגונים ששדה פעילותם ה ' טבעי ' הוא שדה העשייה החברתית והמאוגדים בדרך כלל כארגונים ללא כוונת רווח ( אלכ " רים ) .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|