|
|
עמוד:10
כאלה עונים להגדרה המקובלת של יזמים , אולם אם המניע המרכזי לפעולתם הוא חברתי והם אינם מונעים מעשיית רווח בלבד , הם משויכים לעולם המושגים והמונחים של יזמות חברתית . רוג ' ר מרטין וסאלי אוסברג ( Martin & Osberg , 2007 ) הגדירו את היזם החברתי כמי שמזהה נקודת שיווי משקל יציבה הגורמת לאי צדק וסבל בעולם , מזהה את ההזדמנות לפעולה , עושה שימוש בהשראה , יצירתיות , פעולה ישירה , אומץ ועוז רוח ליצירת שינוי דרמטי של המצב וגורם ליצירתו של שיווי משקל חדש , יציב ובר קיימה המבטל את הסבל ואת חוסר הצדק . להבדיל מן היזם העסקי , המצפה כי כוחות השוק הנתונים יסייעו לו ביוזמתו , היזם החברתי אינו מצפה לכך אלא מכוון ליצירת שיווי משקל צודק יותר בעולם . יוהאנה מאייר ואיגנזי מרטי ( Mair & Marti , 2006 ) מתייחסים ליזמות חברתית כאל סוג של עשיית עסקים שאין בה מוטיב של רווח אלא היא מכוונת ליצירת תועלת חברתית , דהיינו ' ענף ' של הפעילות בשוק העסקי שמכוון למטרות אחרות , חברתיות . במאמר יסודי הבחינו מאייר ומרטי בין הגדרות של יזמות חברתית כתהליך או כדרך התנהגות לבין הגדרות המתארות את היזם עצמו . בהגדרות שהביאו במאמר נכללו יצירת פתרונות חדשניים לצרכים חברתיים דחופים ; שימוש במשאבים , ברעיונות וביכולות כדי לאמץ גישה מקצועית , חדשנית ובת קיימה ובעזרתה לחולל שינוי מערכתי ולהוביל לפתרון כשלי שוק חברתיים ולניצול הזדמנויות ; והתנהגות רב ממדית להשגת מטרה חברתית המשלבת את האינטרסים של כל בעלי העניין . הדיון האקדמי בעניין יזמות חברתית מתנהל בד בבד הן בכתבי העת המיועדים לתחום המסוים של יזמות חברתית והן בכתבי עת מעולם מנהל העסקים ומדעי הניהול ומתחום הסוציולוגיה וההתנהגות הארגונית . המציאות שבה המחקר והכתיבה בנושא יזמות חברתית אינם משויכים לתחום דעת ספציפי נתפסת כנקודת חולשה ומקשה על יצירת הקונצנזוס והלגיטימיות ההכרחיים לפיתוח דיסציפלינה מדעית ( Busenitz , West , Shepherd , Nelson , Chandler , & . ( Zacharakis , 2003 נוסף על הכתיבה האקדמית קיימים לא מעט פרסומים בתחום היזמות החברתית של מי שמעורים בעולם הזה כאנשי ונשות מעשה ושל מכוני מחקר ומדיניות . מרבית הכתיבה והלימוד בתחום נעשים בפועל בבתי ספר למנהל עסקים ומתוך תפיסה הרואה בעיסוק בעסקים חברתיים זרוע חדשה של עולם העסקים . יש הסוברים כי זו הסיבה לכך שרבים מן הארגונים המפתחים את תחום היזמות החברתית מתמקדים בטיפוח יזמים בודדים הפועלים כ ' גיבורים ' וכסוכני שינוי ייחודיים , לעומת תפיסה חברתית המושתת על עבודת צוות בשיתוף רב ככל האפשר של בעלי עניין ( . ( Nicholls , 2006 בניגוד לדיון הער בהגדרת מעשה היזמות , בספרות האקדמית ובספרות המקצועית העוסקות בתחום זה אין כמעט דיון בשאלה מהו מעשה חברתי או מהי מטרה חברתית . אלברט צ ' ו ( Cho , 2006 ) בחן כמה הגדרות סוציולוגיות של הספרה החברתית והגיע למסקנה כי אי אפשר להניח אפריורי שקיימים אינטרסים ברורים ומקובלים שמאפשרים להבין מהן מטרות חברתיות . צ ' ו הצביע על כך שהימנעות מהדיון בשאלה מהו ' חברתי ' מבוססת על ההנחה שקיימת הומוגניות של אינטרסים חברתיים . אולם התפיסה של ' חברתי ' קשורה קשר בלתי אמצעי למערכות שונות של ערכים ולמחויבויות נורמטיביות שונות . דיון בשאלה זו מנקודת מבט הגמונית עשוי להדיר קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים , ובעיקר להנציח את האינטרסים של קבוצת הרוב . מאייר ומרטי ( Mair & Marti , 2006 ) ניסו ללא הצלחה להגדיר את היסוד
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|