|
|
עמוד:13
מבוא מחקר זה מתמקד בשמונה השנים שבין מלחמת העצמאות למלחמת סיני . אמנם צה " ל הוקם בעת מלחמת העצמאות , אולם תהליך בניין הכוח , ובכללו הכשרת הפיקוד , נועד בעת ההיא למטרה אחת בלבד — ניצחון במלחמת העצמאות . המבנה והארגון של צה " ל במלחמת העצמאות שימשו בסיס שעליו החל להיבנות הצבא מחדש לאחר שחרור ' הצבא הגדול ' בתום המלחמה . מלחמת סיני חותמת את תקופת המחקר משתי סיבות : הראשונה , ניצחון צה " ל נתפס כניצחון השיטה והדרך שבהן הוכשרו וחונכו מפקדי צה " ל וחייליו . ערכי הלחימה והפיקוד שהתקבעו בתקופה שבין המלחמות אפיינו את רוב יחידות צה " ל בעת מבצע קדש ונותרו תקפים בשנים שלאחר מכן במלחמת ששת הימים , במלחמת ההתשה , במלחמת יום הכיפורים ולאחריה . הסיבה השנייה היא בעיקרה טכנית : הכמות הדלה של החומר הארכיוני מן השנים שלאחר 1956 הפתוח לעיון הציבור בארכיון צה " ל . הספר מחולק למבוא וחמישה פרקים . הפרק הראשון דן בהשפעות על בניין הכוח ועל תפיסת הפיקוד בתקופה שלפני קום המדינה , במאפייני בניין הכוח לאחר המלחמה ובהשפעת משה דיין והצנחנים . הפרק השני עוסק בתהליך הארוך והמורכב של השיפור בכוח האדם בצה " ל בשנים הנדונות . איכויות כוח האדם המגויס אשר עמד לרשות צה " ל בשנים 1956 - 1949 נבדקו על פי כמה פרמטרים , ובהם בראש ובראשונה הכישורים הבסיסיים של החיילים כהשכלה , ידיעת השפה העברית והדפ " ר ( דירוג פסיכוטכני ראשוני ) , מתוך שימת לב מיוחדת להטרוגניות הרבה במוצאם של החיילים ולהשפעתה על תפקודם . בשלב השני נבדקה חלוקת כוח האדם ליחידות , ולבסוף כיצד תפקדו החיילים ביחידות , המורל והמפגש של יוצאי תרבויות שונות בצה " ל . הפרק השלישי והרביעי עוסקים בהתפתחות הכשרת המש " קים ( מפקדים שאינם קצינים ) והקצינים בצה " ל . הפרק החמישי והאחרון בוחן את קורסי הפיקוד הבכירים , ההכשרה של מפקדים בחו " ל והפנימייה הצבאית . עקב השפעתו של הצבא הבריטי על צה " ל יוצגו בפרק השלישי , הרביעי והחמישי
|
|