פתח דבר

עמוד:11

ושבאמצעות ניצולה , מתבצע ההצבר . " והיא מוסיפה : " הצבר ההון אינו מסוגל , אפוא , להתקיים ללא התצורות הלא - קפיטליסטיות , כשם שהן אינן מסוגלות להתקיים לצדו . תנאי הקיום של הצבר ההון מתהווים רק על דרך ההתפוררות ההולכת ומתקדמת שלהן [ של התצורות הלא - קפיטליסטיות ] " . בכך שכרכה את תיאוריית המשברים הקפיטליסטיים בהיסטוריית הקולוניאליזם כפועל יוצא שלהם , יצרה רוזה לוקסמבורג גם את הבסיס התיאורטי לעיגון האימפריאליזם ( כאחד מאופניו המפותחים של הקולוניאליזם הקלאסי ) בקפיטליזם , וליתר דיוק : בניסיונו של הקפיטליזם להיחלץ ממשבריו המבניים . רוחו של היגד זה ממשיכה לנשב באמירתו הידועה של מקס הורקהיימר , עשרים וחמש שנים אחר כך : " מי שאינו מוכן לדבר על הקפיטליזם , ראוי שישמור על שתיקה גם על אודות הפשיזם . " שלישית , בהתבססותה על מרקס , רוזה לוקסמבורג תופסת גם היא את ההיסטוריה כשרשרת מתמשכת של מאבקים מעמדיים – המגלמים את הסיבות לניצולם של המעמדות הנשלטים , אך משמשים גם מנוע חברתי לשינויי מבנה מהפכניים . חשוב להבהיר שהמאבקים המהפכניים הללו אינם , לדידה , תולדה של איזה דטרמיניזם מכני גרידא , הפועל באורח עיוור בתנועתה ההיסטורית - כלכלית של החברה , אלא ( בדומה לתפיסתו של מרקס ) תהליכים המותנים בהתגבשות תודעתו של הסובייקט המהפכני , ובמובן זה – תהליכי למידה . האישיות הפוליטית הלוחמת שברוזה לוקסמבורג מדגישה אמנם את הצורך בארגונו של המאבק המעמדי , אך היא אוחזת גם בתפיסת הספונטניות כגורם משלים במאבק ( למשל , שביתות לא - מאורגנות בתגובה לקיצוצי שכר ) . השילוב ביניהם הכרחי מבחינתה לביסוס הבנת תפקידו ההיסטורי - מהפכני של הפרולטריון באופן הייצור הקפיטליסטי : ספונטניות ללא ארגון , בדיוק כמו ארגון ללא השתתפות פעילה של הפועלים , לא יוכלו לשמר את התכוונותו של המאבק המהפכני אל עבר תכליתו ההיסטורית – כינון הסוציאליזם . בהתאם לכך , לוקסמבורג אינה אוחזת בתפיסתה של מפלגת הפועלים כמפלגת - קאדרים אליטיסטית המתכוננת כתוצאה מאיזו " הבנה מדעית " של תהליך ההיסטוריה ( כפי שגורס לנין , למשל ) ,

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר