|
|
עמוד:10
את רווחיו בצורה רווחית ; חוק " שיעור הרווח הממוצע " , הקובע את חלוקת העושר המופק באורח חברתי , וגורם בהכרח לאותם משברים מחזוריים שאליהם נקלע הקפיטליזם שוב ושוב . שנית , מרקס אינו מרבה לעסוק בלאומיות . סביר להניח שראה בה תופעת - לוואי גרידא לאופן היצור הקפיטליסטי , שנתפס בעיניו כמתפשט באורח על - לאומי מעיקרו ( אם נרצה – גלובלי ) , ולכן , יותר מן הלאומיות הגואה באירופה של המאה התשע - עשרה , ראה בדת גורם כבד - משקל בביסוסן של תודעות כוזבות . יש הרואים בהמעטה בערכה האידיאולוגי של הלאומיות חיסרון בהגותו של מרקס . כשלושים שנה לאחר מותו של מרקס התייחסה לוקסמבורג ( ואחריה גם לנין ) ביתר רצינות לגורם הלאומיות – במסגרת תיאוריית האימפריאליזם שהיא מפתחת בחיבורה המרכזי הצבר ההון ( . ( 1913 האימפריאליזם , תולדה מובהקת של הלאומיות האירופית , מהווה לדידה " כורח היסטורי " , בבחינת " השלב המסיים את ההתפתחות הקפיטליסטית " . ממילא ברור שתיאוריית האימפריאליזם אינה עוסקת בפאתוס האמנציפציה שהלאומיות האירופית השתבחה בו מאז המהפכה הצרפתית הגדולה . לפי תפיסתה , המלחמות האימפריאליסטיות הן תולדה של הסתירה הפנים - קפיטליסטית , שבגללה הצבר ההון גורר ייצור - יתר שאין לו ביקוש , לא מצד הפועלים ולא מצד בעלי ההון ( ומכאן שגם מימוש הערך העודף באורח רווחי אינו מתאפשר ) , ולכן יש צורך להרחיב את השוק אל מעבר למידותיו של השוק הלאומי . לוקסמבורג מראה כי הצמיחה הקפיטליסטית התאפשרה תמיד רק על חשבון אופני ייצור המבוססים על כלכלות טבעיות ( לא - קפיטליסטיות ) בתוך המדינה ומחוצה לה , כפי שניתן ללמוד מתולדות הקולוניאליזם . היא כותבת : " זוהי התוצאה הכללית של המאבק בין הקפיטליזם לבין כלכלת הסחורות הפשוטה : ההון תופס את מקומה של כלכלת הסחורות הפשוטה אחרי שכונן את כלכלת הסחורות במקום הכלכלה הטבעית . אם הקפיטליזם חי אפוא מתצורות לא - קפיטליסטיות , הרי שלאמיתו של דבר , הוא חי מההרס של אותן תצורות , וככל שהוא זקוק בהכרח לסביבה הלא - קפיטליסטית לשם הצבר [ ההון ] , הרי הוא זקוק לה כקרקע פורייה , שעל חשבונה ,
|
|