|
|
עמוד:9
האם רלוונטי , אפוא , פועלה של רוזה לוקסמבורג לתקופתנו בכלל , ולישראל דהיום בפרט ? כדי לענות על כך , ראוי להתעכב על צירי - מפתח בחשיבתה הפוליטית ובהגותה החברתית של המהפכנית הדגולה . הצגתם הקצרה של עיקרי דבריה ושל התכוונות פועלה עשויה לסמן גם , מניה וביה , את ההיגיון שביסוד מבחר הטקסטים פרי - עטה המקובץ בכרך זה . ראשית , רוזה לוקסמבורג הייתה אמונה על המניפסט הקומוניסטי של קרל מרקס ופרידריך אנגלס , ולמעשה על הגותו של מרקס בכללה . לא היה זה עניין של מה בכך בעידן שבו קמו למרקס זה כבר ממשיכי - דרך למיניהם , אשר נטלו מהגותו היבטים מסוימים תוך ויתור על עיקריה עד כדי סתירת מהותה . מצד אחר , קל להפוך מניפסט לדוקטרינה דוגמטית , על אחת כמה וכמה אם המניפסט צופן בחובו התכוונויות מעשיות המתרגמות על - ידי חסידיו לצווי פעולה בלתי מעורערים . לוקסמבורג סברה שגישה כזו אינה רק נוגדת לעתים את ההיגיון שבפעולה ההיסטורית - פוליטית הנדרשת באורח קונקרטי , אלא אף עומדת בסתירה לתפיסתו ההיסטורית של מרקס עצמו : מרקס האמין בהיסטוריה , ודווקא בשל כך הוא הבין , לצד אחיזתו בחוקיות מבנית מסוימת הקובעת את ההתפתחויות ההיסטוריות , שההיסטוריה גם צופנת בחובה רגעים קונטינגנטיים רבים , מהלכים לא - צפויים והתרחשויות שאפשר להבין רק בדיעבד . בדומה לתובנה בסיסית זו , גם לוקסמבורג גורסת שה " מרקסיזם הוא השקפת - עולם מהפכנית , שנועדה לשוב ולהיאבק בכל פעם על תובנות חדשות , השקפה המתעבת מעיקרה את התאבנותן של צורות תקפות , ומיטיבה לשמר את חיוניותה בצחצוחי החרב הרוחניים של הביקורת העצמית וברעמים ובברקים של ההיסטוריה . " לדידה , הבורגנות מתאפיינת בסולידריות מעמדית של בעלי ההון כנגד הפועלים היצרניים , סולידריות המבססת את ניצולם המבני של הפועלים , שאי - אפשר להתגבר עליו אלא על - ידי ביטול העבודה השכירה וסילוקו של השלטון המעמדי הניזון ממנה . היגדים אלה נסמכים על תובנות מרכזיות של הקפיטל למרקס : היווצרות הרווח כתולדת חוקיות השכר ; חוקי תחרות השוק המאלצים את היזם לממש
|
|