תקציר

עמוד:14

חשודים בטרור . הניתוח שנעשה בספר לדוח לנדוי מלמד על האמון העיוור שניתן על ידי הדרג המדיני וגורמי המשפט בדרגים הביטחוניים , הן בנושאים עובדתיים והן בנושאים של הערכות ושיפוטים ערכיים . אמון עיוור כזה אינו יכול להיות בסיס לקבלת החלטות רציונלית . הניתוח ממחיש גם כיצד תופעת המדרון החלקלק מתממשת הלכה למעשה ואיננה רק בגדר אזהרה בעלמא . קשה להאמין שהתומכים באמצעי ראו לנגד עיניהם את האפשרות שייעשה בו שימוש כלפי אזרחי ישראל היהודים , כפי שקרה כנראה לאחר רצח משפחת דוואבשה בעיירה הפלסטינית דומא , ביולי . 2015 מעצר מינהלי המסקנה העיקרית העולה מבחינה של אמצעי המעצר המינהלי היא שבמתכונתו היום אין לו מקום בחברה דמוקרטית . המעצר המינהלי הורחב הרבה מעבר להגיונו , והוא משמש למעשה תחליף פוגעני להליך הפלילי הרגיל במצבים שהראיות בהם אינן מספיקות או שהמדינה אינה מעוניינת לחשוף אותן . העצור המינהלי איננו זוכה למינימום של הליך הוגן , ועקב כך נפגע כבודו האנושי . תיוג אתני מדיניות תיוג ( profiling ) על בסיס אתני בהקשר של מאבק בטרור היא ההסתמכות , בדרך כלל על יסוד מתאם סטטיסטי , על מאפיין אישי – השתייכותי של אדם בקביעת הסיכון הנשקף ממנו למעשי טרור , ובהתאם לזה — את המדיניות להתמודדות עם אותו סיכון . בספר נבחנים שני ביטויים של מדיניות תיוג : מניעה גורפת של איחוד המשפחה הפלסטינית בתוך ישראל ; והבידוק הביטחוני הנפרד לאזרחי ישראל הערבים בשדות התעופה . שניהם מדגימים את המשקל המופרז שניתן לביטחון המדינה על חשבון זכויות האדם של האזרחים הערבים . בשני המקרים נדחקו לקרן זווית זכויות יסוד כמו שוויון וכבוד אנושי והאינטרס החיוני של יחס הוגן כלפי המיעוט הערבי בישראל , לנוכח רמה נמוכה של סכנה לביטחון המדינה . שני ביטויים אלה ממחישים כיצד תכלית פסולה של אפס סיכון לביטחון מושגת על ידי פגיעה קשה בזכויותיהם של בלתי מעורבים . פגיעה זו נתפסת מוצדקת רק משום שהיא פגיעה ב " אחר " .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא