|
|
עמוד:12
מאוד של ישראלים , ומן המפורסמות היא שנוכחות של בני ארצך בארץ היעד , בייחוד אם אתה ישראלי , מקלה מאוד את קליטתך במקום חדש ; שלישית , ברלין היא עיר עולם שנעים לחיות בה ; ודבר אחרון , יוקר המחיה בברלין שפוי ואף נחשב כמעט למציאה . החיים בערי עולם אחרות יקרים הרבה יותר . גם על השאלה מה אעשה שם כבר היה לי מענה : אכתוב ספר על דפוסי התעסוקה והקריירה של הישראלים החיים בברלין . בכך אשיג שתי מטרות : הראשונה , אכתוב ספר בתחום המקצועי שלי , הפעם מזווית אחרת ובמקום אחר . השנייה , זו תהיה סיבה ראויה לתקשר בטבעיות עם מגוון הישראלים החיים בעיר . הערכתי שבסביבה חדשה יהיה נכון לפעול מטעם מוסד מוכר ומכובד , ולא רק כמי שמבקש לכתוב ספר מטעם עצמו . שיתפתי ברעיון את ידידי ד " ר גילי פורטונה , המכהן כראש המרכז למצוינות תעשייתית במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית , מכון מחקר של הטכניון . " חקר ההגירה מישראל " , פסק ד "ר פורטונה , " הוא סוגיה של מדיניות לאומית " . חיש קל נקבעה פגישה עם מנכ "ל המוסד פרופ ' עמרי רנד . לאחר בחינה ובדיקה אישר פרופ ' רנד את ביצועו של המחקר מטעם מוסד שמואל נאמן . הוסכם גם שארחיב את תחום המחקר : לא רק דפוסי תעסוקה וקריירה אלא גם בחינה של הסיבות להגירה מישראל , דפוסי החיים והעמדות של הישראלים בברלין . הפאזל הושלם , והיה אפשר לצאת לדרך . לשני אלה - ד " ר גילי פורטונה ופרופ ' עמרי רנד - אני מבקש להודות מעומק לבי . הם עמדו לצדי לכל אורך הדרך . ללא סיועם ותמיכתם לא היה המחקר , וממילא ספר זה , קורמים עור וגידים . למסגרת המקצועית שעטפה את פלטפורמת המחקר סייעו כמה אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה . מתחילת הדרך עמדה לצדי ד " ר דבורה בלום , מנהלת המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין , וסייעה רבות לכניסתי בשערי חקר עולם ההגירה . הסוציולוג פרופ ' עוז אלמוג עזר מאוד בגיבוש ארכיטקטורת המחקר . פרופ ' וולפגנג קאשובה , ראש המכון לאתנולוגיה אירופית באוניברסיטת הומבולדט בברלין , הזמין אותי להיות חוקר אורח במכון ובכך תרם רבות לניהולו הלוגיסטי של המחקר . בסופה של הדרך סייעה בידי פרופ ' סיביל היילברון , מומחית בתחום ההגירה , לגבש את דוח המחקר שהוגש למוסד שמואל נאמן . תודתי והערכתי הרבה נתונות להם . חייתי בברלין במשך 16 חודשים , מיולי 2014 ועד אוקטובר . 2015 פגשתי וראיינתי אנשים רבים , רבים מהם ישראלים . השתתפתי בכמאה אירועים : אירועי תרבות , ספורט ודת , הפגנות , כינוסים מקצועיים ואירועים חברתיים . על כמה מהם
|
|