|
|
עמוד:
מים רבים על הביאנלה השלישית של ירושלים לאמנות יהודית עכשווית ע ל י ז ה ק נ ר - ב צ ל א ל תערוכות ___ ירושלים קווי פרשת מים : הביאנלה של ירושלים 2017 חללים ואתרי תצוגה שונים ברחבי העיר ירושלים 16 בנובמבר 1 – באוקטובר 2017 יוזם ומנהל הביאנלה : רם עוזרי מטרתה של הביאנלה לאמנות יהודית עכשווית , כמצוין באתר האינטרנט שלה , הוא " לקדם אמנים ואוצרים מקצועיים , הפעילים בשדה האמנות העכשווית , ובעבודתם יש נגיעה לעולם התוכן היהודי ... " , והיא " רואה את ירושלים כמרכזו הטבעי של שדה ייחודי זה " . הביאנלה הנוכחית מתייחסת למקומה הטופוגרפי של ירושלים כנקודת מוצא לאופייה המיוחד מבחינה חברתית , תרבותית ודתית . הנושא הנבחר , " קו פרשת המים " , הוא הגורם הקריטי , האלמנט המחלק ומפצל , המייצג את מיקומה של ירושלים . הקו הפיזי הוא גם קו מטאפורי , המהווה מעין אבן בוחן להתבוננות בסוגיות הטעונות שמעלה המקום . בנוסף מסמן הביטוי אירועים חשובים , ששינו את פני היסטוריה , שהם מעין קו הפרדה בציר הזמן . כך ניתנת האפשרות להרחיב את היריעה אל מעבר לנושאים בעלי תוכן יהודי . מגוון התערוכות , הפזורות על פני שמונה אתרים בעיר , נוגעות בנושאים הנעים בין האישי והיהודי לאוניברסלי ולחילוני . תערוכתו של אבנר שר , 950 " מ " ר : טופוגרפיות חלופיות " ( אוצרת : סמדר שפי ) , במוזיאון מגדל דוד , מתייחסת באופן ישיר הן למבנה והן לטופוגרפיה של ירושלים . המוזיאון מרובד באזכורים מתקופות שונות , המייצגות את תולדות העיר . שר מוסיף נדבך נוסף בהציבו מבנה חדש , זמני , ברום המרפסת , הצופה לעבר העיר החדשה . המבנה אמנם מודרני , אך משולבים בו אלמנטים , הלקוחים ממקדשים עתיקים , כמו שני האובליסקים בכניסה , הקרויים בפיו " עץ החיים " ו " עץ הדעת " , ורומזים על יכין ובועז , שני העמודים שניצבו בחזית המקדש . ב " משכן " זה , הנראה מבפנים גם כמו סוכה , מוצגות שתי סדרות של עבודות , מפות ירושלים , המבוססת על מפות עתיקות , וספוליה ( , ( Spolia מונח לטיני , המציין שימוש משני בחלקי בניין . העבודות מתייחסות לרצף הבלתי פוסק של בנייה והרס בירושלים , הנובע , בין היתר , מן המאבק הבין - דתי . שר בחר לעבוד בשעם , קליפתו החיצונית של אלון השעם , העובר במהלך חייו טראומות דומות לאלה שעברו על העיר . אחת לתשע שנים מסירים את קליפתו , והוא שב ומשתקם . קליפת העצים טומנת בחובה את סוד גילם , ואפשר לראות בה שיקוף לסטרטיגרפיה של ירושלים . על הקירות , לאורך כל המסלול , מהכניסה למוזיאון ועד ל " היכל " , שתולים מעין פתקים , פיסות שעם צבועות באדום , ועליהן כתובות משאלות בשפות שונות . המבנה על שני עמודיו צבוע באדום , ספק צבע בגדי הכוהנים , ספק צבע דם הקורבנות . שר כינס למתחם המצומצם של המוזיאון את כל הרגשות והרגישויות , את הזיכרונות , האסוציאציות וההתנגשויות של האגן הקדוש . שם התערוכה רומז על התחום המצומצם שהנו המוקד להתרחשויות הדרמטיות . תערוכתה של לילי אלמוג , " מרחב פנימי " ( אוצרת : אילת ליבר ) , אף היא במוזיאון מגדל דוד , חבויה בחלל סגור ומרוחק בקצה מתחם המוזיאון . החלל הנסתר מן העין הוא אנלוגיה לנשים , שאלמוג מייצגת : דוגמניות לבושות צ ' אדור , שלדמותן אנו מודעים אך ורק על פי תנוחת צלליתן או על פי ההקשר שבו הן מצויות . בסדרה חדר רישום צולמו הדוגמניות בסטודיו של אמן . הניגוד בין רישומי העירום התלויים בסטודיו לבין דמות האישה הנסתרת מעורר מחשבה . לעתים היא נראית יושבת ליד כן ציור ריק , שעליו אין כל זכר לפעולת הרישום . האם
|
|