|
|
עמוד:14
אמנם בנתוני המפקד הכלל - רוסי מפברואר 1897 נמצא כי התגברות תהליכי הרוסיפיקציה משנות השישים ואילך העלתה את שיעור הגברים היהודים שיכלו לקרוא רוסית ל - 45 אחוז בקירוב , אבל במחצית השנייה של המאה התשע - עשרה עדיין היו רבים שנזקקו לעברית כשפת השכלה ומדע . במזרח אירופה היה לכתיבה ולקריאה בעברית תפקיד כפול : היא הייתה חלק מביטויי התחייה התרבותית הלאומית , ובד בבד , היה לה תפקיד זמני בתהליכי האקולטורציה ( רוסיפיקציה ) של היהודים באמצעות העברית . * ברומן של מנדלי אבות ובנים ) 1868 ) מתנהלת שיחה בין המשכיל בן - דוד לכמה נערים . אחד מהם סבור שכתיבת ספרי מדע בעברית היא עניין מיותר : " השפה העברית למה ? הלא משכילים יודעי - דעת ומביני - מדע קוראים בספרי העמים , וההמון - עם תועי - לבב הם , בוערים ומהבילים ושונאי מדע " . על הדברים האלה משיב בן - דוד : הן אמנם לפני כל איש תבונות נפתחים ספרי העמים . בכל - זאת היה נעים לו , אם אך לבו לב עברי , לקרוא דבר חכמה בשפת - עבר , שפת עמנו מעולם [ ... ] משפת - עבר תפתח תמיד השכלת היהודים , על ידה תחל רוח הדעת לפעמים [ ... ] גם בקרב רבבות אלפי ישראל הגרים בארצנו , אשר מסבות שונות הם בודדים במועדיהם , הנה גם בקרבם יתעורר החפץ בראשונה למדע והשכל רק על ידי השפה העברייה . היא תפקח עיניהם ותלמדם ראשית דעת [ אך לפי שעה ] מעטים המה גם השכלת עמנו , המתעוררים להחזיק בשפה העברית ולעשותה למליץ בינותם ובין העם . 19 כל כתבי מנדלי , עמ ' יד - טו .
|
|