בין פילוסופיה לקבלה

עמוד:14

בין פילוסופיה לקבלה הנחת יסוד רווחת היא שהפילוסופיה והקבלה אכן מייצגות שני כיווני מחשבה הפכיים ומנוגדים זה לזה , ואי אפשר לאדם להחזיק בשתיהן כאחד . כל זרם רואה בעצמו את המחשבה היהודית האותנטית והמקורית העומדת מאחורי הרובד הנגלה של היהדות ( כלומר ההלכה ) ואשר ביכולתה להסביר את יסודות המציאות האנושית והאלוהית . בדברי המחקר העוסק בתולדות הקבלה והתפתחותה מול הזרם הפילוסופי ניתן למצוא שתי מגמות עיקריות : הראשונה מצמצמת את המרחק בין שתי התופעות , השנייה מרחיבה אותו . נבאר את הראשונה תחילה . באחת מהרצאותיו אמר גרשם שלום : היחסים בין הקבלה כתנועה בעלת מגמות דתיות מסוימות , ובין העולם של ההשכלה הפילוסופית שבאה מספרד ומהמזרח , ושמגמותיה מנוגדות במידה רבה למה שהקבלה באה להגן עליו , יחסים אלה טעונים עדיין בירור . ניגוד זה ידוע מדברי ההיסטוריונים , ובכל זאת אין הדברים פשוטים , ואני מנסה כאן להבהיר אותם . אותו רבי אברהם בן דוד , ראש בעלי התלמוד , ראש פוסקי ההלכה , ראש הישיבות של פרובאנס , הוא מצד אחד מקובל , כמעט הייתי אומר הראשון שאפשר לאתר אותו בהיסטוריה . לא אגדתי , לא מדומה , אלא הוא - וגם כמה מחבריו הקרובים - שעודד בצורה פעילה ממש את פעולתו של אבי המתרגמים המפורסמים , רבי יהודה אבן תיבון ... [ קיצור שלי - י " ב ] אין כאן הרגשה שבפני אנשים אלה יש מתיחות מסויימת . להיפך , אין כאן כנראה כל פרץ וכל צווחה . כשאנו קוראים את המקורות השונים האלה , איני בא לומר שאין בדבר משום תמיהה , בכל זאת מצד הכרתם הם לא היתה כאן סתירה . הם פעלו מתוך הרמוניה בינם לבין עצמם , בנפשם הם . ועולמות אלה של ההשכלה הפילוסופית , כגון ספר הכוזרי וחובות הלבבות , שתורגמו כאן בפרובנס ... [ קיצור שלי - י " ב ] לא היוו כל ניגוד למסורת התלמוד הרבנית ובלי ספק גם לא לעולמם הנסתר של כמה מהמקובלים שמסורת הקבלה נשתלשלה להם ממקורות ספר הבהיר ונתפתחה בחוגם לעניינים נקבע מספור אחיד לכל התעודה : ספרת המאות מבחינה בין פרק אחד למשנהו , ספרת העשרות מציינת את החומר שנמצא קשור לאותו פרק או לאותה קבוצה , ספרת האחדות מציינת מסמכים דומים אך שונים ( טיוטות , שלבי עריכה ) . זאת צורת הרישום לתעודות השונות המצוטטות בעבודה זו והיא התקבלה גם על ידי צוות הארכיון לגבי כל חומר עתידי שיימצא מתאים למחלקת ' קול הנבואה ' . מחקר זה - שנעשה בשיתוף פעולה מלא עם ארכיון ' נזר דוד ' ומתוך יחסי אמון הדדיים - מזמין אם כן בחינה מחודשת של דמותו של הרב הנזיר כחוקר ומבקש להוסיף את זווית ראייתו הייחודית בחקר נושא מרכזי במחשבת ישראל : היחסים בין הפילוסופיה לקבלה .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר