מבוא

עמוד:11

הפרק האמצעי של הספר לקוח מתוך ספרו של דייויד ברומוויץ ' , דמיון מוסרי . הפרק פותח בניסוח של מושג הדמיון המוסרי , והמשכו עוסק בתופעת הטרור הבינלאומי בכלל ובתופעת המחבלים המתאבדים בפרט . גם המושג וגם יישומו קשורים באופן הדוק להמשגות ולנושאים של שני הפרקים האחרים , אשר בוחנים משתי זוויות מרכזיות את הבעיות של מדינה אשר , כניסוחו של ברומוויץ ' , " נתונה בצבת של מצב חירום מתמשך " . הפרקים הראשון והשלישי עוסקים בתחומים נפרדים , ועם זאת הקשר ביניהם - הן מבחינה תכנית הן מבחינה מתודולוגית - הוא מובהק . מבחינת התוכן , הספר בוחן שניים מתחלואיה הגדולים של החברה הישראלית כיום : מצד אחד הרעילות של תרבות הלוחמים , רעילות שחילחלה באופן עמוק לחברה שלנו הנתונה במצב של מלחמה הנמשכת כמעט מאה שנים ; ומצד אחר היחס לנשים בכלל , ולניצול מיני ואונס נשים בפרט , יחס שמוצא ביטוי חוזר ונשנה בפרשיות של ניצול מיני ואונס שבהם מעורבים בכירים במערכת הפוליטית והמשטרתית . מבחינה מתודולוגית , שני הפרקים משתמשים בטקסטים ספרותיים השייכים לקאנון הקלאסי של התרבות המערבית כדי לקרוא באמצעותם את המציאות שבה אנו חיים . ליחסי הגומלין בין המתודולוגיה שלנו , העוסקת בעבר ובתרבות המערבית , לבין התוכן , המוקדש להווה ולמציאות המקומית , יש מטרה והסערה שימשו להתבוננות ביקורתית על הסכסוך הישראלי - פלסטיני וכן להציע דרכים להתמודד איתו . הפרק שכתב יואב רינון עושה מהלך דומה לזה שבו פנה בספרו הקודם , משבר מדעי הרוח ) בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד / קו אדום , , ) 2014 אל המקורות העתיקים כדי להבין משבר תרבותי בישראל כיום . . 2 כניסוחו של דויד גרוסמן בעצרת המרכזית בכיכר רבין ביום השנה להירצחו , ב - : 4 . 11 . 2006 " אנחנו , אזרחי הסכסוך הזה , נולדנו לתוך מלחמה , וחונכנו בתוכה , ובמובן מסוים תוכנתנו אליה . אולי משום כך אנחנו לפעמים חושבים שהטירוף הזה , שבו אנו חיים כבר מאה שנה , הוא הדבר האמיתי , היחיד , הוא החיים היחידים שנועדו לנו , ושאין לנו אפשרות , או אולי אפילו זכות , לשאוף לחיים אחרים : על חרבנו נחיה ועל חרבנו נמות , ולנצח תאכל חרב . " ] מרכז יצחק רבין : www . rabincenter . org [

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר