|
|
עמוד:9
תודות מוטב אולי שאפתח בהתחלה . העבודה על הספר החלה לפני כמעט חמש – עשרה שנים , ולו היה חוזה מישהו אז שאבלה את שנותיי הבאות במחקר של חייה ושל עבודתה של מרי ויגמן , הייתי מנידה את ראשי בתדהמה . במפתיע , חלוצת מחול מודרני אמריקאית היא שסיפקה לי את מקור ההשראה למסע הזה . איב ג׳נטרי היא דוגמה מופתית למודרניסטית אמריקאית . היא נולדה למשפחת מהגרים יהודים והתגלגלה לקהילת המחול של ניו יורק ב – , 1936 אז נעשתה חברה בקבוצתה המקורית של הניה הולם . מה שאיב אפשרה לי , רקדנית שהגיעה לבגרות בשלהי שנות השבעים , היה לא פחות מהתגלות . המסורת הדגולה של המחול המודרני הגרמני לא הייתה מוכרת לי לפני המפגש עם איב , ובדומה למרבית בני תקופתי , האמנתי במיתוס שהמחול המודרני ייחודי לאמריקה . בהיותי ילדה אמריקאית בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה , החזקתי בדעות קדומות מסוימות בנוגע לדברים גרמניים . העובדה שאותה רקדנית יהודייה קטנה יכלה לפקוח את עיניי כדי לראות את המחול הגרמני המונוליטי באופן ישיר כל כך מעידה על הכוח האישי של איב , על העוצמה של היצירה שלה ועל המורכבויות של היסטוריית התרבות . איב מתה לפני שעלה בידי לשאול אותה את השאלות הרבות שעלו כשהגעתי בעקבות שושלת המחול שלה אל מרי ויגמן . אולם הכתבים שהשאירה אחריה לימדו אותי רבות בעשור האחרון , וברצוני להודות למייקל לארסון על שאפשר לי גישה להם . המחול היה תמיד מוקד העניין שלי , והוא שהעמיק את הבנתי גם בעת שניווטתי לי דרך בערוצי המחקר של העבודה הנוכחית . על העזרה הדרושה למסע שכזה , אני חבה תודה לרבים . ראשית , לג׳ודית חזין בן – נחום , על התמיכה המתמדת שלה ועל הקריאה העמוקה של הטיוטה
|
|