|
|
עמוד:9
פרדוסי לא היה לבד , אחריו באו אחרים שביניהם היו המשורר הדגול עומר ח ' יאם ( , ( 1048 - 1131 שלא הצטיין רק בשירה אלא אף באסטרונומיה , פילוסופיה ומתמטיקה . משורר מפורסם נוסף היה השיח ' סעדי משיראז , ( 1291 - 1184 ) – שכתב את החיבורים המפורסמים – ' בוסתן ' – بوستان – גן וה ' גוליסתאן ' – גן הוורדים . המשורר סעדי הצטיין לא רק בספרות אלא גם בשירה ואף כתב מספר חיבורים אף בשפה הערבית . מאמציהם של פרדוסי ואחרים נשאו פרי והם אכן הצליחו להציל את השפה הפרסית מהכחדה , אך לא בצורה מלאה . הן אז והן היום , השפה הפרסית עדיין מכילה באוצר מילים שלה בכחמישים אחוזים מהשפה הערבית . ההפריה הערבית הייתה חד צדדית שכן הפרסית לא נכנסה לערבית . הפרסית הצליחה לנצל את אוצר המילים הערבי הרחב ולבנות ממנו פעלים ושמות עצם בהטיה ומבנה פרסיים . כך למשל נמצא פעלים רבים המורכבים משורש ערבי אך מסיומת והטיה פרסית . הן בעבר והן היום , לימוד שפה , כל שפה , חושף בפנינו לא רק כללי דקדוק ותחביר נוקשים , אלא , צוהר רחב להכרת תרבות עשירה של ספרות , שירה ועושר לשוני . במקרה של הפרסית נכון הדבר שבעתיים . הבנת השפה אינה חושפת בפנינו רק את היכולת הטכנית לקרוא כתבים בפרסית , אלא גם את יכולת הדיבור והשיחה והבנת הנשמע . שפה אינה רק דקדוק ותחביר . הכרת השפה מאפשרת לנו להבין לא רק את מילוליות הדיבור אלא גם את הרב - תרבותיות ששפה זו חובקת בתוכה . נוכל להעיד על עצמנו , דוברי העברית והערבית , כי התקשורת בין דוברי אותה שפה מושפעת מנרטיבים היסטוריים , דתיים ותרבותיים . כמו העברית כן הפרסית ולמעשה כל שפה זרה אחרת . השפה הפרסית היא ייחודית . היא אינה ממשפחת השפות השמיות ( עברית , ערבית , ארמית , אמהרית ועוד ) הקרויות היום ' שפות אפרו - אסייתיות ' , אלא שייכת לשפות ההודו - אירופאיות , ביניהן נמצא את האנגלית , איטלקית , צרפתית , גרמנית ועוד ( יש עוד 150 3 שמו המלא : מצלח אל - דין שריף אבן עבדאללה . 4 מילולית : בו - بو – ' ריח ' , סתאן - ستان - ' מקום של ' , משמעות : גן , מקום בו יש ריח . 5 מילולית : המקום של הוורדים .
|
|