|
|
עמוד:11
ריחות ובשמים : מטבע לתרבות שפת הגוף והחושים מהווים ״שפה טרום קאטגוריאלית״ , היינו שפה שקודמת לשלב האנליטי של מיון וסיווג לקבוצות או סוגים . חוש הריח והריחות הנקלטים באמצעותו הם צורך חייתי או אנושי הישרדותי . תפקידו הראשוני של חוש הריח הוא לספק מידע על הסובב . הריח משמש לתקשורת בין פרטים בחברה וכן בין הפרט למדיום בו הוא פועל . ריחות עשויים להתריע מפני מצבים מסוכנים , חומרים רעילים או מאכלים העלולים להיות מזיקים לבריאות . את מקומם של ריחות ובשמים בתרבות האדם ניתן להבין באמצעות הסטרוקטורליזם הבינארי שניסח האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס ( Claude Levi - . ( Strauss , 1908 - 2009 אחד הצמדים הבינאריים הבסיסיים ( צמד מושגים או קטגוריות מנוגדים הנמצאים ביחסי קונפליקט ) בחשיבה האנושית הוא ׳טבע תרבות׳ . בעוד שהטבע נתפס כיצרי הרי שהתרבות נתפסת כתבונית . בטבע הריח הוא כאמור חייתי אינסטינקטיבי , אך במישור האנושי תרבותי הוא נקשר להשקפות עולם , לחובות או להגבלות דתיות , לרעיונות ולסמלים . התרבות נבדלת מהטבע בכך שהיא מנסחת חוקים וכללים לגבי האסור או המותר ובכך היא יוצרת סדר חברתי מסוים . ההלכה היהודית אוסרת למשל ליהנות מבשמים של עבודה זרה או של נשים , ומצד שני מומלץ להריח בשמים בעיתויים מסוימים , ועל כך נעמוד בפרקים הבאים . בספרו ״הנא והמבושל״ טען לוי שטראוס כי פרקטיקות אכילה ובישול המקובלות בתרבות האנושית אינן מולדות , אלא נרכשות . בטבע בעלי חיים בוחרים את מזונם על פי אינסטינקט . מבחינתם כלל המזון נחלק לשתי קטגוריות ברורות : אכיל או לא אכיל . בקרב בני אדם , לעומת זאת , נורמות חברתיות קובעות מהו אוכל , מה מותר ומה אסור 1 לוי שטראוס , אנתרופולוגיה סטרוקטורלית . מבוא
|
|