|
|
עמוד:8
הקשורים לבשמים , כגון זיהוים ושמותיהם בלשונות היהודים . חיבור יסוד לעוסק בסוגיית הבשמים הוא ספרו של י׳ פליקס , ״עצי בשמים יער ונוי : צמחי התנ״ך וחז״ל״ ( ירושלים תשנ״ז ) , המציג בצורה מקיפה וסדורה את הבשמים של הקדמונים , זיהוים ושימושיהם , תוך הארת המציאות הקדומה לאור חיבוריהם של חכמי יוון ורומא . בספר הקטורת ( תל אביב תשס״ב ) הציג ז׳ עמר באופן שיטתי את הסממנים שהרכיבו את הקטורת של המקדש . עבודתי אינה מתייחסת כלל להיבט זה , ברם היא קשורה בהחלט לקטורת הפולחנית מבחינות שונות . לפחות חלק מהבשמים שהרכיבו את הקטורת ממשיכים לתפוס מקום בתרבות הריחות הקדומה והמאוחרת . זאת ועוד , המלאכות והכלים ששימשו בתהליך רקיחת הקטורת של המקדש רלוונטיים לדיון בהשפעתן של שיטות ייצור הבשמים על הברכות . לצד מחקר זה פרסם עמר כמה מאמרים העוסקים באפרסמון ובמוצריו הנוגעים להיבטים הלכתיים שנידונו בין היתר גם בחיבורי . הספר המונח לפני הקורא עוסק במספר סוגיות כלליות הקשורות לבשמים , תבלינים וקטורת , כגון מקומם בעולם האמונות , שילובם בטקסי דת , השימוש בהם במסגרת הבית ובבית הכנסת . ספר זה בא למלא את החסר בספרות המדעית שנכתבה עד כה בכמה זוויות ונקודות . ראשית עלי לציין שבניגוד לרוב החוקרים שעסקו בבשמים בעיקר בתקופות קדומות ( תקופת המקרא וימי חז״ל ) מחקר זה מציג גם את המידע הקיים בספרות היהודית בתקופות מאוחרות יותר . הספר מטפל בקשת של נושאים הקשורים להגות , הלכה , מנהגים , אמונות והשקפות עולם . נידונות כאן כמה שאלות יסוד , כמו למשל : כיצד רואים המקורות היהודיים את חוש הריח מעבר לתפקידו הביולוגי ? מדוע נקשרו ריחות לנשמה או לעולם הנשמות ? באילו עיתויים שולבו בשמים בעולם המנהג ובמעגל החיים היהודי ומהם הטעמים לכך ? מדוע ביהדות , כמו בתרבויות אחרות , מיוחסים לקטורת כוחות מיוחדים ? האם היהדות שונה מדתות אחרות בנושא של סימון מעמדי בחברה על פי ריחות ? מה יחסם של בעלי ההלכה להתבשמות של גברים ונשים ? בפתח הדברים עלי להתייחס למספר היבטים מתודולוגיים הנוגעים לאופי המחקר ולספרות שעמדה לרשותי . העבודה העומדת לפני הקורא הנה אינטרדיסציפלינרית ונוגעת למגוון תחומים : היסטוריה , תרבות , חברה , ספרות רבנית וכן היבטים הקשורים לעולם הטבע . קיים קושי אמתי לשלב באופן מוחלט בין כל התחומים הללו כדי לקבל תמונה בהירה ומבוססת . זאת ועוד , החומר הספרותי בנושא רחב וקשה היה להתייחס לכל המקורות העוסקים בסוגיה . מצד אחד הוטל עלי לאתר את המקורות הרלוונטיים הפזורים בסוגות ספרותיות מגוונות ובתחומי הלכה שונים ( למשל , ברכות , ערלה , דיני שבת ) ולנפות את המקורות חסרי הערך המחקרי . מצד אחר להשוות ולהרחיב את הידוע על הבשמים על פי מקורות חיצוניים , כמו למשל בספרות הקלאסית או בספרות הערבית של ימי הביניים .
|
|