|
|
עמוד:11
אמנם גרעין זה של עילית יהודית אירופית , הפרנקוס , היה נתון במהלך המאה התשע עשרה בתהליך של ירידה . רוב מעצמות אירופה ואף ארצות הברית , שמאז המחצית השנייה של המאה השמונה עשרה מינו אישים שנמנו עם משפחות הפרנקוס , בעיקר בני משפחת פיג׳וטו , כנציגיהן הקונסולריים בחלב , החלו אט אט לבטל מינויים אלה . כתוצאה מכך התרכזה אליטת הפרנקוס יותר בעצמה ובשמירה על מעמדה ועל זכויותיה . הדברים באו לידי ביטוי ברצונה ליצור לעצמה מערכת חינוך מודרנית נפרדת , ובירידת שיעור תמיכתה במוסדות הקהילה . בראשית המאה העשרים עוד ניסו משפחות הפרנקוס ניסיון כושל ליצור לעצמם קהילה נפרדת . לאחר מלחמת העולם הראשונה לא היה לשכבה חברתית זו כל מעמד מיוחד בקהילה . לצד אליטה זו , התהוותה בחלב אליטה חדשה , שינקה את כוחה ואת מעמדה מן ההשכלה המודרנית שרכשה . שכבה זו הייתה קשורה בהווייתה הרוחנית והתרבותית לאירופה יותר מאשר למזרח המוסלמי . אמנם היו בדרכי פעילותה של שכבה זו סממנים משכיליים , אך אין הדבר צריך להטעות . לא תנועת השכלה בעלת השקפה כוללת במשמעותה האירופית הייתה כאן , ואף לא שינוי בהשקפת עולמו הבסיסית של היהודי , אלא הערצת תרבות המערב והכרה בעליונותה . תפיסה זו וההכרה בחשיבות ובתועלת של ההשכלה הכללית הביאה את הנמנים עם קבוצה זו לנסות ולהנחיל את ערכיה לקהילה כולה . דבר זה נעשה , בדרך כלל , על ידי חיפוש סינתזה של מסורת ומודרניזציה . אליטה שכזו לא צמחה בדמשק . תהליכי התרופפות האחיזה בדת אף הם היו שונים בין דמשק לחלב . התרופפות זו נבעה בדמשק מחילון בעלמא , אך בחלב היא נבעה מאידאולוגיה בעלת סממנים ״משכיליים״ , שקראה תיגר על מעמדם של הרבנים ועל תוקפה של ההלכה . לשיאם הגיעו הדברים בשנת 1862 עם הניסיון , שלא צלח , לייסד קהילה אלטרנטיבית – בראשותו של חכם רפאל קצין – לקהילה המסורתית . הבדל ברור היה קיים גם בתחומי העיסוקים הכלכליים של יהודי דמשק וחלב . עד למחצית הראשונה של המאה התשע עשרה עסקו הסוחרים היהודים בדמשק ובחלב בעיקר בסחר הבין לאומי , שנוהל באמצעות שיירות הגמלים שנעו בין המפרץ הפרסי לים התיכון . סוחרי דמשק השכילו לזהות את תהליכי השינוי בסחר הבין לאומי בעקבות נתיבי הסחר הימיים החדשים למזרח הרחוק . החל מן המחצית הראשונה של המאה התשע עשרה נטשו סוחרי דמשק את המסחר והתרכזו בעסקי בנקאות ואשראי . לעומת זאת , סוחרי חלב הוסיפו לעסוק במסחר שהלך והתרכז בייבוא מן המערב . המעמד הבינוני בחלב עסק ברובו במסחר זעיר , חלפנות ותיווך , ואילו בדמשק עסקו רוב בני הקהילה באומנויות שונות וברוכלות . כתוצאה מהבדלים אלו נוצר שוני בהשפעת פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869 על כל אחת משתי הקהילות . פתיחת התעלה השפיעה קשות על היקף מסחרם של בתי המסחר בחלב ועל יכולת תפקוד הקהילה , אך לא עד כדי קריסה מוחלטת . לעומת זאת , השפעת פתיחת התעלה על כלכלת היהודים בדמשק הייתה מזערית וכמעט שלא הורגשה . קהילת זו קרסה רק שנים מספר לאחר מכן , עם התמוטטותם הכלכלית
|
|