|
|
עמוד:16
בריא ואיתן העובד את אדמתו ( ״עלי שדות בר ופרי / אעבוד גם אנוכי״ ; ״אשכח עצבי , תוגת נפשי״ , ״חיי שקט / נגדי עוד יצהלו״ ) . ואכן , גם אם מאנה עוסק אך ורק בעצמו ובמחלתו , מטפורית הוא מייצג במצבו זה את חוליו האנוש של העם היהודי , שבאין לו מולדת הוא נתפס בעיני משפחת העמים כרוח רפאים מהלך . הקבלה זו בין ה״אני״ כפרט ובין ה״אני״ כלאום שבה ומודגשת לאורך כל השיר ובעיקר בשורה המסיימת , בה הוא מאחל לו ולארץ את תחייתם מחדש : ״לו גם את גם אני יחדיו / נשוב עוד לתחייה״ . עם זאת יש לתת את הדעת , כי חרף הייחולים לתקומה משותפת בארץ ישראל , תוהה מאנה היכן שוכנת ארץ זו , וקיומה אינו ודאי לו : ״אייך אייך אדמת קודש / רוחי לך הומייה״ . אלא שמאנה אינו היחיד התוהה לגבי ארץ ישראל כנוכחות ארצית גאוגרפית קיימת לא קיימת ; תהייה זו עולה גם בשירים אחרים ב״שירת חיבת ציון״ , ולא כל שכן ב״שירת התחייה״ . ללמדנו שחרף המודעות הציונית והתשוקה ל״חדש ימינו כקדם״ בארץ זו , סימני השאלה למציאותה ממשיכים לחלחל בין סדקי השיר ומשאירים אותה שוב בחזקת כיסופים בלבד . כך ימשיך וישאל ח״נ ביאליק ב״מעבר לים , מעבר לים / התדעו צפורים הדרך לשם ? ״ ושאול טשרניחובסקי יחרה יחזיק אחריו ב״אומרים ישנה ארץ / ארץ שכורת שמש / איה אותה ארץ ? / איפה אותה שמש ? ״ כלומר , שירים אלה , שהיו לשירי מולדת אהובים , הם למעשה שירי ספק לגביה . . 2 שירי הקול קורא בצד שירי הכיסופים הולך ומתגבש ז׳אנר שירי קוטבי ומנוגד להם – שירי ״הקול קורא״ . שירים אלה מתייצבים כתשובה חד משמעית המאשרת את קיומה של הארץ , כשהם פונים בתביעה להתנער מכל תהייה , ובנוסח של ״קומו ונעלה״ , גם להתארגן ולצאת לדרך . ואכן שירים אלה לא רק מאשרים את הקונקרטיזציה של הארץ אלא גם מלווים אותה בכתובות יעד ובמיפוי מסלולים . ״ציונה ציונה , קדמה מזרחה״ ( , ( 1882 מכוון גוטלובר את העולים כשהוא מציידם בסימני זהות לאומית היסטורית ככלים לגילוי המקום : ״שם ישראל גפן אושרך פרחה״ , ״שם ערש ילדותך״ , ״שם לעם היית״ , ובהמשך : ״ שׂ ריך ומלכיך שם קוברו״ , ״שמה 13 י״ל פינסקר , אוטואמנציפציה , מגרמנית : ש׳ פרלמן , ירושלים . 1951 1 › מ״צ מאנה , ״משאת נפשי״ , ראו קרטון בלום , לעיל הערה , 3 שם , עמ׳ . 1 › 8 – 1 › 5 15 שירי ״קול קורא״ מצטיירים כהקבלה למניפסטים של ״קול קורא״ שהתפרסמו על ידי אגודות חובבי ציון : ״אחוות ציון״ , ״זרובבל״ , ״קיבוץ נידחי ישראל״ וכדומה – בהציגם את האג׳נדה הרעיונית והמעשית שלהם .
|
|